מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
גורדון, י"ל. (אין תאריך). השועל והזאב. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-01-16. http://bybe.benyehuda.org/read/1402
MLA:
גורדון, יהודה ליב. "השועל והזאב". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-01-16. <http://bybe.benyehuda.org/read/1402>
ASA:
גורדון, יהודה ליב. אין תאריך. "השועל והזאב". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-01-16. (http://bybe.benyehuda.org/read/1402)

השועל והזאב

מאת: יהודה ליב גורדון

נחלת הכלל [?]

מצב זכויות יוצרים:

שפת מקור: עברית

סוגה:


הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב / יהודה ליב גורדון

שׁוּעָל רָעֵב עָבַר עַל עֵין מָיִם,

וַיַּרְא הַיָּרֵחַ

בַּמַּיִם זוֹרֵחַ

וַיְהִי כַּגְּבִינָה לוֹ בָּעֵינָיִם.

וּשְׁנֵי דָלְיֵי הַבְּאֵר בַּגַּלְגַּל תָּלוּ

וַחֲלִיפוֹת הַבְּאֵרָה יָרְדוּ גַּם עָלוּ,

אָז בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן הַשּׁוּעָל יַעַל

וַיִּכְבַּד עָלָיו וַיֵּרֶד חִישׁ מָטָּה.

אַהָהּ! וּמָה רָאוּ עֵינָיו שָׁם עָתָּה?

רָאוּ כִּי תִקְוָתוֹ מָעֲלָה בוֹ מָעַל!

כִּי תַרְמִית עֵינָיו זֹה הַגְּבִינָה

מַרְגִּיזֵי אֲרָצוֹת עוֹד בָּהּ לֹא עָלוּ,

שִׁנֵּי הַזְמָן עָלֶיהָ לֹא מָשָׁלוּ –

אַף כִּי שִׁנֵּי שׁוּעָל אֵין בִּינָה!

עַתָּה יִשְׁכַּב הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי שָׁמָּה,

מֵאֶפֶס-תִּקְוָה רוּחַ בּוֹ לֹא קָמָה,

כִּי מִפְלָט אַיִן

לַעֲלוֹת מִן הָעַיִן

אִם מַלְאָךְ פֶּלִאי

לֹא יָבֹא בַּשֶּׁלִי

הָסֵב הַגַּלְגַּל וּלְהוֹצִיא הַכֶּלִי,

כָּכָה עָבַר יוֹם, כֵּן עָבְרוּ יוֹמַיִם,

הַשּׁוּעָל עוֹדֶנּוּ בַּבְאֵר הַמַּיִם

וּכְבָר הֵחֵלָה הַלְּבָנָה הֵאָסֶף

וּלְהַקְטִין כָּל לַיְלָה קַעֲרַת הַכֶּסֶף –

וּזְאֵב צָמִא הִנֵּה עַל פָּנָיו עֹבֵר;

אָז נִשְׁמַע קוֹל הַשּׁוּעָל אֵלָיו דֹּבֵר:

"הַזְּאֵב! בֹּא הֲלֹם, נַפְשֶׁךָ אַשְׂבִּיעַ

מִבְּלִי הִסָּכֵן, מִבְּלִי עָמָל וִיגִיעַ;

הֲלֹא תִרְאֶה חֲרִיץ הָחָלָב בַּמָּיִם?

מִיץ חָלָב וּדְבַשׁ הוּא נֶחְמָד לָעֵינָיִם,

וּכְבָר מַחֲצִיתוֹ אָכַלְתִּי הֶחֱסַרְתִּי

וּשְׁאֵרִיתוֹ לָךְ, אֲהוּבִי, הוֹתַרְתִּי,

גַּם הַדְּלִי הָרֵק שָׁם לָךְ הֶעֱמַדְתִּי.

שֶׁב-בּוֹ וָרֵדָה, כִּי כֵן גַּם יָרַדְתִּי".

וּיִּפָּת הַזְּאֵב אֶל דִּבְרֵי רֵעֵהוּ

וַיַּרֶד, וַיַּעַל הַנּוֹכֵל מָעַל.


הֵן נִבְעַר הַזְּאֵב לַאֲמִין לַבְּלִיָּעַל,

וּבְכָל זֹאת אַל נָא נִצְחַק עָלֵיהוּ,

כִּי גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת יָדַע לִבֵּנוּ

אֲשֶׁר גַּם אֲנַחְנוּ כָּמֹהוּ

נַאֲמִין בַּשָּׁוְא וּבְתִקְוַת תֹּהוּ,

וּמֶה גַּם בַּדָּבָר לוֹ תִּתְאַו נַפְשֵׁנוּ.


יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

חבלי לשון

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

הרבה משאלותינו הפנימיות דומות למכה מורדת: מתעלמות ומבצבצות, מתעלמות ומבצבצות. בימים האחרונים בצבצה עוד הפעם “שאלת הלשון” לאחר שנשתקעה, ושוב היא תלויה בבית-המדרש: להרחיב או שלא להרחיב? הרחבה בכונה או שלא בכונה? וכו’ וכו’; וחזקה שגם הפעם היא עתידה להשתקע, וכך יהא הדבר חוזר לילה עד שיבוא אליהו.

סבת הדבר לא קשה להבין: על-פי ההרגל, דנים גם בשאלה זו מתוך “המצב כהויתו”, ולפיו אי-אפשר באמת שיהא לה פתרון גמור להלכה ולמעשה, כמו שזה אי-אפשר גם בהרבה שאלות אחרות לאומיות. ואולם אלו מבעלי ההזיה, שלא בושו גם בשאר השאלות להראות על מקומו ואפשרותו של “הפתרון הגמור” – הם רשאים לדון גם בשאלה זו לא מתוך “המצב כהויתו”, אלא מתוך האמונה ב“תחית הלשון” הגמורה, תחיה שבדבור ושבכתב; כי לפי הכרתם החזקה של אלו, רק מתוך אמונה זו אפשר שיש באמת מקום לכל המשא-והמתן בענין הנדון להלכה ואפשר שיהא ממש בפתרונו למעשה.

להרחיב או שלא להרחיב? בכונה או שלא בכונה? וכו’ וכו’ – מה בצע בכל המשא-והמתן, עם לפי המצב כהויתו, עיקר קיומה של לשוננו עצמה בתור כלי שרת להחיים הוא בעיני רבים כדבר שאין צורך גמור בו? ואפילו אלו הזהירים ביותר בגזר דינם (כגון אחד-העם) בקושי מוצאים לה תפקיד יחידי בתור לשון שבכתב במקצוע ידיעת היהדות. אבל כלום עוד יש צורך להביא ראיה, שאם נעמיד את זכות קיומה על תפקיד זה בלבד, בכך אנו גוזרים עליה כליה למפרע. “הלבוש הטבעי” של היהדות – אומר אחד-העם במקום אחד – הוא הלשון העברית, ויש לה אם כן בזה יתרון גדול על שאר לשונות (מה שאין כן דברי רגש ויופי, שלדעת אחד-העם במקום אחר, יאה להם דוקא לשון מדוברת). אם נכשל אפוא אותו המקצוע בד’ אמותיו על ידי תכן ספרותי חשוב – הלשון תתרחב ותתעשר מאליה, ויש תקוה שאפילו חכמינו הגדולים שבמערב לא יהיו בושים מלכתוב את חכמתם בעברית. והא ראיה: “הן גם עתה מתקנא גיגר בסופרים העברים” – כך אומרת התיאוריה. והמציאות?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.