מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

השועל והזאב

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב / יהודה ליב גורדון

שׁוּעָל רָעֵב עָבַר עַל עֵין מָיִם,

וַיַּרְא הַיָּרֵחַ

בַּמַּיִם זוֹרֵחַ

וַיְהִי כַּגְּבִינָה לוֹ בָּעֵינָיִם.

וּשְׁנֵי דָלְיֵי הַבְּאֵר בַּגַּלְגַּל תָּלוּ

וַחֲלִיפוֹת הַבְּאֵרָה יָרְדוּ גַּם עָלוּ,

אָז בַּדְּלִי הָעֶלְיוֹן הַשּׁוּעָל יַעַל

וַיִּכְבַּד עָלָיו וַיֵּרֶד חִישׁ מָטָּה.

אַהָהּ! וּמָה רָאוּ עֵינָיו שָׁם עָתָּה?

רָאוּ כִּי תִקְוָתוֹ מָעֲלָה בוֹ מָעַל!

כִּי תַרְמִית עֵינָיו זֹה הַגְּבִינָה

מַרְגִּיזֵי אֲרָצוֹת עוֹד בָּהּ לֹא עָלוּ,

שִׁנֵּי הַזְמָן עָלֶיהָ לֹא מָשָׁלוּ –

אַף כִּי שִׁנֵּי שׁוּעָל אֵין בִּינָה!

עַתָּה יִשְׁכַּב הַשּׁוּעָל בַּדְּלִי שָׁמָּה,

מֵאֶפֶס-תִּקְוָה רוּחַ בּוֹ לֹא קָמָה,

כִּי מִפְלָט אַיִן

לַעֲלוֹת מִן הָעַיִן

אִם מַלְאָךְ פֶּלִאי

לֹא יָבֹא בַּשֶּׁלִי

הָסֵב הַגַּלְגַּל וּלְהוֹצִיא הַכֶּלִי,

כָּכָה עָבַר יוֹם, כֵּן עָבְרוּ יוֹמַיִם,

הַשּׁוּעָל עוֹדֶנּוּ בַּבְאֵר הַמַּיִם

וּכְבָר הֵחֵלָה הַלְּבָנָה הֵאָסֶף

וּלְהַקְטִין כָּל לַיְלָה קַעֲרַת הַכֶּסֶף –

וּזְאֵב צָמִא הִנֵּה עַל פָּנָיו עֹבֵר;

אָז נִשְׁמַע קוֹל הַשּׁוּעָל אֵלָיו דֹּבֵר:

"הַזְּאֵב! בֹּא הֲלֹם, נַפְשֶׁךָ אַשְׂבִּיעַ

מִבְּלִי הִסָּכֵן, מִבְּלִי עָמָל וִיגִיעַ;

הֲלֹא תִרְאֶה חֲרִיץ הָחָלָב בַּמָּיִם?

מִיץ חָלָב וּדְבַשׁ הוּא נֶחְמָד לָעֵינָיִם,

וּכְבָר מַחֲצִיתוֹ אָכַלְתִּי הֶחֱסַרְתִּי

וּשְׁאֵרִיתוֹ לָךְ, אֲהוּבִי, הוֹתַרְתִּי,

גַּם הַדְּלִי הָרֵק שָׁם לָךְ הֶעֱמַדְתִּי.

שֶׁב-בּוֹ וָרֵדָה, כִּי כֵן גַּם יָרַדְתִּי".

וּיִּפָּת הַזְּאֵב אֶל דִּבְרֵי רֵעֵהוּ

וַיַּרֶד, וַיַּעַל הַנּוֹכֵל מָעַל.


הֵן נִבְעַר הַזְּאֵב לַאֲמִין לַבְּלִיָּעַל,

וּבְכָל זֹאת אַל נָא נִצְחַק עָלֵיהוּ,

כִּי גַּם פְּעָמִים רַבּוֹת יָדַע לִבֵּנוּ

אֲשֶׁר גַּם אֲנַחְנוּ כָּמֹהוּ

נַאֲמִין בַּשָּׁוְא וּבְתִקְוַת תֹּהוּ,

וּמֶה גַּם בַּדָּבָר לוֹ תִּתְאַו נַפְשֵׁנוּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

שירת יהודי התרגום

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

פורסם ב-“דבר”, 27 במאי 1960

“כינוס יצירות שבטי-ישראל ללהגיהם השונים… הוא מצווה שהזמן גרמה, כדי להציל יצירות אלו מן האבדון הצפוי להן. השפה העברית יורשת את מקום הלהגים, והם הולכים ונשכחים, ויחד אתם גם יצירת הדורות הכתובה בהם”.

דברים אלה אומר פרופסור יוסף יואל ריבלין בפתח ספרו-מחקרו על “שירת יהודי התרגום – פרקי עלילה וגבורה בפי יהודי כורדיסתן”1.

דורות ארוכים – לדעת חכמים וחוקרים למן גלות אשור – חיו באיזורים ההרריים והנידחים של בבל ופרס בני הכורדי, בסביבה של ברכת טבע ונחשלות תרבות, של גלות מרה ושעבוד פרא, מנותקים כמעט כליל מהשפעת מרכזי האומה, וקיימו את יהדותם הדלה שעיקרה פולחן ומנהגים ומסורות ופזמונות. עולמם הרוחני היה בית הכנסת וה“כּוּתאַבּ”, היינו ה“חדר” – בזה התפילה המוציאה ידי חובתה בשמיעה מפי החזן, ובזה לימוד מעט שבמעט של תורה ודינים בתירגום ללשון התַרגום, שאך יחידים היודעים קרוא וכתוב בה, והיא, לשון זו שהיתה שניה לעמנו (אונקלוס, דניאל, חלק ניכר מהתלמודים) נשתמרה אך בפיהם בלבד עד לימינו אלה. ספוּרִים הספרים בעדה זו, ועיקר התורה להמוני העם – דרשת החכם.

בצדק מציין המחבר, שהטקס לצורותיו הרבות מזה, שהקיף את כל החיים היהודיים, והפולחן לגווניו השונים (פולחן מתים, מקומות קדושים, אש ומים) וכן המנהגים והאמונות (שהשפעת הסביבה עומדת בהם), קיימו יהודים אלה בייחודם תחת שליטתם העריצה של ה“האַגים”, השליטים הפיאודליים על חייהם וקנייניהם, ובמידה ידועה על נשואי בנותיהם.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.