מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[חיים אנחנו במחתרת]

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַיִּים אֲנַחנוּ בַּמַּחתֶּרֶת!

בְּטַחַב אֲפֵלַת-מַרתֵּף,

שָׁם מְנוֹרָה תִבאַשׁ חִוֶּרֶת,

רִצפָּה יַשׂחֶה מָטָר סוֹחֵף.

אוֹתָנוּ בְּחֶשׁכַת מַחתֶּרֶת

בַּסַּנוֵרִים הִכָּה חֲלוֹם:

סוּחָה עַל הָרִצפָּה – כִּנֶּרֶת;

אוֹר-מְנוֹרָה – זִיו שֶׁמֶשׁ רוֹם.

וְנַאֲמִין: בְּיוֹם-צַלמָוֶת,

עֵת שִׁיר קְרָב רוֹבֶה יָרֹן,

עִם אֱלֹהִים נִשׂרֶה וָמָוֶת,

נַקבִּיל פְּנֵי גוֹאֵל-צִיּוֹן.

נַקבִּיל פָּנָיו: יְהִי דָמֵנוּ

מַרבַד אָדֹם בָּרְחוֹבוֹת,

וְעַל מַרבַד זֶה מֹחוֹתֵינוּ

כַּשּׁוֹשַׁנִים הַלְּבָנוֹת.

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

ילדים והדת

מאת זלמן אפשטין (זכרונות ויומנים)

מפני חשיבות הענין לא נסתפק במסירת רעיונותיו, אלא נתן לו לספר לנו בלשונו הוא. הוא מביא קטעים מיומנו משנת תרס"ז ומספר לנו:

“אתמול בבוקר למדתי בגמנסיה ביפו את הפסוק הראשון בתורה לילדים הקטנים: ‘בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ’. והפילוסופים הקטנים לא עברו על זה בשתיקה ושאלו שאלה אחר שאלה: מאין בא אלהים? מאין יודעים, כי הוא עשה את כל אלה? מי ראה אותו? מי התבונן בעשיתו? האמת, כי אברהם ראה את ה‘? מדוע אין אנכי רואה אותו? מדוע איינו פה כעת? וקולות עונים וקוראים: כן, הוא פה, מלוא כל הארץ כבודו. והאחד צוחק: הנהו שם על הלוח! והשני לועג: הנהו פה באזני! אני השתמטתי מתשובות של מה בכך. נעלבתי באותה שעה, בראותי את אלהים מחולל, רוכב על קרן הלוח ותלוי בתוך אזנו של ילד; אולם שבתי והתנחמתי. הבינותי, כי האלהים קרוב אל הילדים: חברם הוא, ידידם, ומצחקים הם אתו, משתעשעים. ברצותם – ישימוהו על הלוח, וברצותם – באזנם. וחשבתי: אם אלמד את הילדים ברכה ותפלה ואפילו היפה ביותר, הקצרה ביותר, הריני קובע את נשמתם, מלמדם להגיד מה שאינם מרגישים ואינם יכולים להרגיש. אין על הילד להודות לה’, אין לעשות לו את אלהיו לאלהי התפלות והתשבחות. האלהים הוא חברו, ידידו הטוב, ואין עליו לאמר בכל יום: ברוך אתה, חברי הטוב, הנותן תפוחים טובים, או כדור יפה… אם דעת האלהים נתונה בלב הילד, יגדל אלהיו יחד אתו; וכאשר תהיה התפלה איזו שתהיה, יפה וילדותית ככל האפשר, לא תהיה לפי רוח הילד, לא לפי טעמו ולא לפי צרכיו. אם יש לו צורך לדבר אל אלהים, ידבר אליו כאל רעהו; כרצונו ישוחח אתו, את מחשבותיו הוא יביע, ואל נלמד אותו כתוכי להודות על החזרת נשמה ועל הפלת חבלי שנה. רק מצות אנשים מלומדה תהיה התפלה הקבועה ההיא; ובגדלו ישליכנה הילד אחרי גוו, ואולי עוד ילעג לתפלתו, או יוסיף ויחזיק בה מפני הסביבה, מפני תנאי חייו, ובמרמה יתפלל, ואת שם אלהים ישא לשוא.”

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.