הִנֵּה הַיּוֹם יָצְאָה אֵלַי לַדֶּרֶךְ,

וַאֲנִי לִקְרָאתָה בְּמֹתֶן מֻשֶּׁטֶת:

הֲיִי בְרוּכָה לִי, בְּתוּלָה בַּת־שַׁחַר,

מַסֶּכֶת־מֶשִׁי לְבִיאַת־שִׁמְשִׁי הַמְרֻפֶּטֶת.

הָעוֹלָם רוֹנֵן, אֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְאַהֵב,

וּפוֹטֶטֶת נַעֲרָה, שֶׁלֹּא רָאַתְנִי עֲדַיִן,

הוֹי עֲלוּפָה, הוֹי חֲצֵרִית־עֵינַיִם,

בְּרוּכָה, אַלְמוֹנִית, נַעֲרִיּוּתֵךְ שִׁבְעָתַיִם.

הִנֵּה הִיא מְבִיאָה גוּפָה הָרַךְ מְנוֹעַעַת,

עֵינַי בּוֹהֲקוֹת בְּגִיל־קִנְאָה לְמָתְנֶיהָ,

הַמְקָרְבְּנוֹת אֶת עַצְמָן בַּקֹּדֶשׁ:

הִנֵּה נַעֲרָה, וַאֲנִי נְשִׁיקָה אֲלַמְּדֶהָ.

הָעֶרֶב נֶאֱנַק, אֶת זְרֹעוֹתַי אוֹשִׁיטָה,

אֲמָרֵט אֶת שְׂפָתִי לְבַל אֶזְעַק לַשָּׁמַיִם:

עוֹלָם, עוֹלָם, אֲנִי אַפִּרְיוֹן מַצִּיעַ,

אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רָאֲתָה עוֹד עַיִן.

מָחָר בַּלַּיְלָה אֶת מִישֶׁהִי אַשִּׂיגָה,

מָחָר בַּלַּיְלָה אֶת הֶעָבָר אֲשַׁכֵּחַ,

אַגָּדָה יִהְיֶה הָעוֹלָם מָחָר בַּלַּיְלָה

וַאֲנִי אֲסַפְּרָהּ נִגְרַשׁ כֻּלִּי עַד־מֵחַ.

נְשִׁיקָה רַבָּה כָזוֹ־כָזוֹ אֶתְאָוָה,

נַעֲרָה טְרִיָּה כָזוֹ־כָזוֹ לִי אוֹרַחַת,

שֶׁגּוּפִי לִי צֳרִי־גִלְעָד יַזִּיעַ

וְרַגְלַי עֲדֵי בֶרֶךְ תִּמַּסְנָה בְקַדַּחַת.

מְאֹד־מְאֹד אֶת מִישֶׁהִי אֱהָבָה,

אִמְרוּ לָהּ, תְּמַהֵר, תָּשִׂים רַגְלָהּ כָּאַיֶּלֶת,

שֶׁלְּמָחֳרָת, מְלֵאָה תּוֹדָה כְּכֶלֶב,

תְּנַשֵּׁק יָדִי אִשָּׁה חֲדָשָׁה בַּחֶלֶד.