הַנְּגִינָה צוֹרַחַת; מִשְׁתַּפֵּךְ וְרוֹתֵחַ

בֹּשֶׂם־עֲלוּמִים מְאֻשָּׁר בָּאוּלָם.

נִכְנַס זוּג שָׁחוֹר – וְאֵימָתָה נוֹפֶלֶת

עַל הַזּוּגוֹת הַמְשֻׁשָּׁנִים כֻּלָּם.

“מִי אֵלֶּה?” וְאָנוּ נִכְנָסִים חֶרֶשׁ,

פָּנֵינוּ פְּנֵי־מָוֶת בְּדֹק־אֹפֶל טְמִירִים,

וַעֲטֶרֶת־שׁוֹשַׁנֵּינוּ הַיְשָׁנָה, הַנִּכְמֶשֶׁת

בָּאוּלָם הָעַלִּיז נְפַזֵּר לָעֲבָרִים.

הַנְּגִינָה נֶאֱלֶמֶת. בָּאוּלָם הַשָּׂמֵחַ

רוּחַ־חֹרֶף הוֹמָה, נִכְבֵּית כָּל אוֹרָה.

אָנוּ יוֹצְאִים בְּמָחוֹל – וְזוּגוֹת־הָאשֶׁר

נְפוֹצִים לְכָל־רוּחַ בִּבְכִיָּה, בְמוֹרָא.