יַלְדָּתִי הַפְּעוּטָה, נִרְדְּמָה שׁוּלַמִּית,
תְּנִי לִי מַהֵר מַקּוֹרֵךְ הַטָּרִי,
נַעֲמֹד נָא הַפָּעַם, גּוֹזַלְתִּי הָרַכָּה,
הַיְקָרָה, הַנֶּהֱדֶרֶת עַל גְּבוּל הַבָּרִי.
אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –
תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה
אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.
שֶׁאֶתְמֹל עֲדַיִן הָלֹךְ הִתְהַלַּכְתִּי
כְּהִתְהַלֵּךְ סְבִיבֵךְ דּוֹדֵךְ הַקָּשִׁישׁ,
אֵין־דָּבָר; הֵן רֶגַע יַעֲשֵׂךְ לְאִשָּׁה,
בּוֹ אֶת גּוּפֵךְ יְבַקֵּשׁ הָאִישׁ.
אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –
תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה
אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.
אֲנִי בְהִתְחַדְּשׁוּת נְעוּרַי אֲשַׁלֵּם
אֵת חֶשְׁקֵךְ הַקָּדוֹשׁ, הַמִּתְבַּכֵּר,
וּמַה טּוֹב הָיָה, אִלּוּ שׁוּלַמִּית
חָלְמָה כָעֵת עַזּוֹת עִם אַחֵר.
אוֹי הַס, זְהִירוּת, דֹּם –
תְּנִי לִי בִתִּי הַזְּעִירָה, הַמְּתוּקָה
אֶת פִּיךְ הָאָדֹם.