לוגו
השטן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

שר המלאכים הופיע, רחף מסביב לכסא-הכבוד עטוף זוהר מתיז רשפי חשמל, ויחכה ברתת לפקודת הבורא. אז הרעידה את הדממה בת-קול שיצאה והכריזה:

“יתיצבו לפני שני מלאכים מן המשמר הראשון!”

ספק שר המלאכים בגפיו, ומיד התיצבו שני כרובים, מוכנים למלא את אשר יוטל עליהם.

ושוב הכריזה בת קול:

“בתהום הים, בקרקע שפונה ברקת נפלאה. הראשון מכם אשר יזדרז להביאנה אלי – יקבל פרס; השני אשר יפגר – יקבל קנס… אבל הרשות נתונה לכם להילחם ביניכם”.

פרשו המלאכים את כנפיהם הצחורות, הפליאו לטוס במהירות רבה, ובהגיעם הימה, פרצו פרץ במים וצללו תהומה. הזריז שבהם חיטט בחול, חטף והוציא בתרועת-גיל את הברקת. רעו נאנח מעגמת –נפש, ולא ניסה לגזול, אף לא עמד להילחם כדי להציל את כבודו. לבו היה רך ורגיש, לב מלאך טוב.

אבל הבורא לא ענשהו ויאמר לשר המלאכים:

“יופיעו לפני שני מלאכים מן המשמר השני”.

ותנתן להם אותה הפקודה.

אך גם הם לא נלחמו ביניהם…

יצאה בת-קול והכריזה שוב:

“יתיצבו לפני שני מלאכים מן המשמר העשירי!”

ויופיעו שניהם צחים וצחורים כשלג.

והפקודה ניתנה:

“על הר התבור, תחת סלע, סמוי מעין-רואים, נמצא יהלום גדול. הראשון מכם שיביאו יקבל פרס; השני שיפגר – יקבל קנס… אבל הרשות נתונה לכם להילחם ביניכם”.

 

ב    🔗

וימהרו השנים ובמעוף-ברק הגיעו להר תבור, מצאו את היהלום, לא עמדו בניסיון והחלו רבים בגללו. עמדו ודחפו זה את זה בגף ובכתף, ולבשו חמה. לבסוף תפש אחד זמורה ארוכה, הפכה לסיף, ויתנפל על חברו…

ותרפינה ידי הכרוב השני למראה רוע לבו של חברו, ויתנשא עצוב השמימה. שם הופיעו שניהם:

הראשון עם החרב ביד בצירוף שללו – היהלום; והשני בידים ריקות…

פנה הבורא אל המלאך בעל החרב ויאמר לו בזעף:

“לא יכירך מקומך בין המלאכים הצחורים והזכים, כי את יצרך לא כבשת, ושוטם אחיך הנך! מהיום והלאה תהיה השטן עד שיחדל החטא מקרב הארץ”.

הפך השטן מיד שחור, ובחרי-אף פשט בעולם להפיץ שיטנה, לחרחר ריב, ולהרבות עוון בין דרי מטה.