השר לענייני מדע, הפרופסור יובל נאמן, קרא לנו באחרונה לראות את חברון כראותנו את יפו.
אם התכוון השר לבחינה הרגשית – חברון עולה על יפו מאה מונים. תרבותנו תרבות הר היא, קשה ומסוגרת, לא תרבות יורדי הים באוניות; ורבים בתוכנו מוכנים היו להשאיר את כל ארץ פלשת ואת תל־אביב בידי גויי הארץ (ויש אומרים שכבר היא בידיהם ממילא ) – ובלבד שנישאר בהר הזה. אבל תנועות־נפש פתאומיות אלה חבויות הן מטבען, שהרי חיינו התפתחו אחרית. וכפי שהתפתחו, יכולים אנו לשמור בלי שמץ חשש על יפו, ולהישאר מדינה יהודית ודמוקראטית לכל דבר, אבל איננו יכולים לשמור על חברון ולהישאר מדינה יהודית ודמוקראטית. אלה גבולותינו ואלה מגבלותינו, סייג לכל מעשה. החיים עצמם, לא רק המדיניות, הם אמנות האפשרי.
האם יעניק השר זכויות אזרח מלאות, וזכות הבחירה וההיבחרות בתוך כך, לכל תושבי הגדה הערבים? אם כן יעשה, ישתנה כליל פני הכנסת, ומפלגתו של השר נאמן לא יהיה לה צל של סיכוי להיכנס כלל לחיים הפרלמנטריים שלנו: בעוד שמר נתשה, למשל, סיכוייו טובים להיות חבר־כנסת, סגן שר, ואולי גם שר. ואם לא יעניק מר נאמן זכות כזאת, יהיה לנו מה שהחל היום בפועל, כלומר חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים; וזה לא רק קץ הדמוקראטיה, אלא גם קץ עקרון המשפט היהודי עצמו, המעוגן היטב בתפיסה המונותאיסטית, זו התובעת מוחלט אחד, חוק אחד, מידה אחת ומשקל אחד. למעשה, לולא תפיסה זו, לא יכול היה הפרופ' נאמן לשמש היום שר לענייני מדע, כי לא היה נוצר מדע כלל, מֵעבר לקוריוז אינטלקטואלי שאין לו יישום.
ואם יתקבצו הערבים ויקראו זה לזה לראות את יפו כראותם את חברון – בשם מה נאמר להם “לא”? בשם מה ייצאו הבנים להילחם, אם יהיה צורך? בשם הכוח בלבד? זה כל מה שיש לנו להציע לאזור הזה? או אולי בשם הצדק, לא הצדק המוחלט של צד זה או של צד זה, אלא הצדק המועיל, הטוב לבריות: אתם תוותרו על יפו, ואנחנו נוותר על חברון, ונחיה איש עם ויתורו וכולנו עם התקווה? זה הבסיס החזק שלנו, ולא הכוחנות לבדה; ואם זה יידחה – תהיה כל לחימה מוצדקת.
בני אברהם אבינו רבים היום על עירו. יש מי שרוצה לחזור שוב ולגרש למדבר את הגר ואת ישמעאל, עם או בלי הקידומת “חס וחלילה”. שוכחים המבקשים לעשות כן, שמיד אחרי גירוש ישמעאל ירדה עלינו עקדת יצחק, שעל־פי המסורת שרה היא שנפלה לה קורבן אמתי. ולא תמיד נמצא האיל התורן. ולא כולנו מסכימים לחזור ולשחק שוב, כך בדיוק, את המיתוס.
הארץ, 19.7.83