הַגָּר בְּבֵית זְכוּכִית יִמָּנַע מִיִּדּוּי אֲבָנִים,

אָמְרָה, וְיִדְּתָה אֶת הָאֶבֶן שֶׁפָּגְעָה

לְבַסּוֹף בְּרֹאשָׁהּ. וְאַף כִּי לִכְאוֹרָה

הַפְּצִיעָה אֵינָה אֲנוּשָׁה, מֵאָז לֹא

הִתְאוֹשְׁשָׁה.

אַךְ כְּשֶׁאָמְרָה שֶׁאֵין מְדַבְּרִים עַל חֶבֶל

בְּבֵיתוֹ שֶׁל תָּלוּי, פָּרְצָה בִּצְחוֹק קוֹרֵעַ,

וְשָׁאֲלָה אִם הַחֶבֶל שֶׁקָּנְתָה יִתְקֹן

לָשֵׂאת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹ, כְּמִשְׁקַל

גּוּפָהּ, הַקַּל בְּיַחַס לְכֹבֶד לִבָּה, שֶׁבְּלִי כָּל

סִבָּהּ, אָמְרָה, רוֹחֵשׁ מַחְשָׁבוֹת עַל וָו

וְעַל חֶבֶל, כְּשֶׁגַּם כָּךְ הוּא שַׁבְרִירִי

כַּחֶרֶס וְנוֹטֶה לְהֶרֶס מִכָּל מַשָּׁב קַל שֶׁל

רוּחַ עַרְבִית, קָדִים אוֹ גַּבִּית.

וּכְשֶׁכְּבָר חַשְׁתִּי שֶׁלִּבִּי שׁוֹקֵעַ, הֶחְלִיפָה

נוֹשֵׂא, עֲדַיִן בְּרוּחַ טוֹבָה, וְחָשְׂפָה טֶפַח

מִן הָרוֹבֵץ עַל לִבָּהּ.

אֲבָל אֲנִי הִבְחַנְתִּי בְּוָו בַּתִּקְרָה שֶׁמִּמֶּנּוּ

הִשְׁתַּלְשֵׁל חֶבֶל.

כָּל הַיֶּתֶר אֵרַע כְּשֶׁבִּקְּשָׁה שֶׁאֶקְפֹּץ

לַחֲנוּת לְהָבִיא סִיגַרְיוֹת (בִּלְעֲדֵיהֶן הִיא

אֲבוּדָה), וְלַמְרוֹת הֱיוֹתִי בְּכוֹנְנוּת אֶצְלָהּ,

הִתְעַכַּבְתִּי לִקְנוֹת גַּם אוֹלָר, לְשַׁחְרֵר אֶת

הַקּוֹלָר שֶׁבַּחֶבֶל, וּמִהַרְתִּי לַחְזֹר, שֶׁלֹּא

תִּשָּׁאֵר לְבַדָּה.

וְכָעֵת אֲנִי מְיַסֶּרֶת אֶת עַצְמִי בַּשְּׁאֵלָה,

אֵיךְ קָרָה שֶׁכְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל הַחֶבֶל וְעַל

הַוָּו, הִיא הִתְחַכְּמָה לִי, וּבְהֵעָדְרִי

חָתְכָה דַּוְקָא אֶת הַוְּרִיד, וְכָל מַאֲמַצַּי

וּמַאֲמַצֵּי מָגֵן-דָּוִד לְהַצִּילָהּ הָיוּ

לַשָּׁוְא.