רקע
אידה צורית
מונולוג מן האשמורת הראשונה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עולם חדש; תשע"ד–2014

הוּא לֹא סוֹבֵל אוֹתָהּ? אָז שֶׁיַּרְגִּיעַ,

גַּם הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אוֹתוֹ.

אֲפִלּוּ שֶׁאֶצְלוֹ זֶה מִתְבַּטֵּא בַּעֲוָיַת

שְׂפָתַיִם וּבְצִמְרוּר כָּתֵף, וְאֶצְלָהּ

זֶה מְטֻאטָא לַאֲחוֹרֵי הָרֹאשׁ

וְנִגְנָז לְהַפְשָׁרָה בַּמַּרְתֵּף.


הוּא מַדִּיר אוֹתָהּ בִּשְְׁאַט נֶפֶשׁ?

מַקְצֶה אוֹתָהּ בְּמֵאוּס כְּאַחַת

מֻפְקֶרֶת? הִיא לֹא מֵהַקְּלָאסָה

שֶׁלּוֹ? לֹא מֵאֵיכוּתוֹ? לֹא מִפְּנֵי

הַפּוֹקֶר שֶׁלּוֹ? לֹא מֵאַפּוֹ הַסּוֹלֵד

מִמֶּנָּה וּמִשִּׂנְאַת הַזָּר שֶׁלּוֹ? לֹא

מִשּׁוֹמְרֵי הַגָּדֵר הַשִּׁבְטִית-מִגְזָרִית

שֶׁלּוֹ? הִיא אַחַת שֶׁכְּדַאי לְהִזָּהֵר

מִמֶּנָּה? לְהַבִּיט מִבַּעֲדָהּ? אַחַת

מְסֻכֶּנֶת, מְפִיצָה נְגִיפִים, שׁוֹלֶפֶת

סַכִּין, מְסִיתָה לְמַדּוּחִים? (בֶּטַח

גְּרוּשָׁה עִם מֵצַח נְחוּשָׁה שֶׁל

סַרְבָנִית תְּשׁוּבָה.)


יֵשׁ טִיפּוּסִים בָּעוֹלָם — הִיא אוֹמֶרֶת —

וְאַתְּ יוֹדַעַת מָה? שֶׁיִּקְפֹּץ לִי.

אֲבָל כְּשֶׁהֵם נִקְלָעִים לְבַדָּם לַמַּעֲלִית

וְהִיא נִתְקֶלֶת בַּפַּרְצוּף-שֶׁל-שַׁבָּת

הַמִּי-שָׂמֵךְ שֶׁלּוֹ, הַחוֹשֵׁב-אֶת-

עַצְמוֹ-וְאֶת-אִשְׁתּוֹ שֶׁלּוֹ,

שֶׁהִיא מֵתָה לַעֲשׂוֹת לוֹ פַּרְצוּף

בַּחֲזָרָה אֲבָל לֹא יְכוֹלָה, וְגַם לֹא

לִסְטֹר לוֹ עַל הַהַבָּעָה הַדֶּבִּילִית,

הַפָאקִינְג מִתְנַשֵּׂאת שֶׁלּוֹ, לְנַעֲרוֹ

וּלְטַלְטְלוֹ, לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁוּוּי-

מִשְׁקָלוֹ, מִזֶּה שֶׁהוּא כָּזֶה קוֹץ

בַּתַּחַת, כָּזֶה פּוֹץ מְרֻבָּע וּמְקֻבָּע,

כָּזֶה רֹאשׁ קָטָן, כָּזֶה שׁוֹתֵק מוּלָהּ

בְּנוֹחוּת מַטְרִיפָה כְּשֶׁהִיא כָּל הַזְּמַן

מַזִּיעָה וּמִתְגָּרֶדֶת.

הַיַּפְיוּף הַמְּנֻפָּח וְהַמְּגֻחָךְ הַזֶּה,

חוֹשֵׁב שֶׁיָּכוֹל לָשִׂים קָצוּץ וְיָשָׁר

לַעֲבֹר עָרוּץ?

אָז שְׁמַע — הִיא אוֹמֶרֶת לִי, מְדַמָּה

לְהָטִיחַ בּוֹ — אִם אַתָּה בֶּן-אָדָם,

תִּהְיֶה פָּחוֹת בּוּלְשִׁיט. קְצָת יוֹתֵר

תִּמְהוֹנִי, יוֹתֵר מַנְיַאק מְטֻרְלָל

שֶׁפּוֹלֵט דְּבָרִים מוּזָרִים, לֹא

מְמֻחְזָרִים, מַשֶׁהוּ אֱוִילִי-אֲמִתִּי,

בְּלִי מוּסָר שֶׁל פָנָאט דָּתִי. תְּנַסֶּה

לְחַקּוֹת אִידְיוֹט מְקוֹרִי, קְצָת כְּמוֹ

מְאֹהָב טָרִי. תְּאַמֵּץ לְךָ אֵיזוֹ

קַפְּרִיזָה, תֵּצֵא לִפְעָמִים מֵהַכֵּלִים,

תִּכָּנֵס לְהֶתְקֵף שֶׁל קְרִיזָה, תִּהְיֶה

פָּחוֹת בְּהֵמָה,


וְתַפְסִיק סוֹף-סוֹף עִם הַטִּמְטוּם

שֶׁלְּךָ וְעִם הָעֶלְיוֹנוּת עַל הַשֵּׁד

יוֹדֵעַ מָה.

המלצות קוראים
תגיות