הַמִּלְחָמָה לֹא בִּשְׁבִילִי עוֹד, אָמַר אָמִיר

גִּלְבֹּעַ. וְשִׁלַּח אֶת הָאַיָּלָה אֶל הַזְּאֵבִים.

וְהִיא גַּם לֹא בִּשְׁבִילֵךְ, אָמַרְתְּ בְּלִבֵּךְ,

כְּשֶׁהַבּוּם בַּשָּׁמַיִם פִּלֵּחַ אֶת שַׁלְוָתֵךְ

וְאִלְּצֵךְ לְמַחְשָׁבָה מַעֲשִׂית, לִמְצֹא

מַחֲסֶה וְכֻלֵּי, כְּאִלּוּ זֶה גֶּשֶׁם בְּיוּלִי.

מַכּוֹת רֹאשׁ בְּרֹאשׁ שֶׁל טִיל אִלֵּם

בְּטִיל עִוֵּר, וְאַחֲרָיו שֹׁבֶל חִוֵּר. לֹא

בִּשְׁבִילֵךְ, עוֹבֶרֶת אֹרַח מִזְדַּמֶּנֶת, גַּם

לֹא הַחֲשָׁשׁוֹת מִמַּלְכּוֹדוֹת שֶׁהִיא טוֹמֶנֶת,

גַּם לֹא הַשִּׁכָּרוֹן מִן הַחֲלוֹם עַל הַשָּׁלוֹם

שֶׁאֵינוֹ עוֹד צֵידָה לַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה, שֶׁעַד

שֶׁלֹּא תָּבוֹאִי בִּשְׁעָרֶיהָ תִּשָּׁאֵר לָךְ

חִידָה.

וּכְשֶׁתִּסְתַּלְּקִי מֵאַרְצֵךְ וּמִמּוֹלַדְתֵּךְ,

וּמַלְאָכֵךְ יֶאֶסְפֵךְ אֶל בֵּיתָם הַנֶּעֱלָם שֶׁל

אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, כְּשֶׁהַקּוֹל הַבּוֹקֵעַ מִמְּכוֹנַת

הַזְּמַן הָרוֹדָנִית יוֹדִיעֵךְ כִּי זְמַנֵּךְ פּוֹקֵעַ

וְיָרִיץ אוֹתָךְ, חַיֶּלֶת מְמֻשְׁמֶעֶת לַצַּו

הַבִּיּוֹלוֹגִי הֶעָרִיץ, לִפְרֹק אֶת נִשְׁקֵךְ

וְלַעֲרֹק מִשְּׂדֵה הַקְּרָב שֶׁל כּוֹכָבֵךְ

הַהוֹוֶה (בְּלִי מֻשָּׂג יָרֹק לְאָן), לְנַסּוֹת

אֶת מַזָּלֵךְ בַּזְּמַן הָאַחֵר, הַמְּקֻוֶּה, הַאִם

גּוֹרָלָם שֶׁל צֶאֱצָאַיִךְ בַּמָּבוֹי הַסָּתוּם

שֶׁל הַזְּמַן שֶׁהוֹתַרְתְּ מֵאֲחוֹרַיִךְ יִהְיֶה

עֲדַיִן בְּנַפְשֵׁךְ?

הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת כְּבָר לֹא בִּשְׁבִילֵךְ.

בְּשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם בַּקּוֹלוֹת הָרָמִים

הַמְּנַבְּאִים אֶת חֲזוֹן אַחֲרִית הֶיָּמִים

וּמִתְנַפְּצִים בְּרֹב שִׂיחַ – נֶחְוֵית לָךְ

כִּתְחִיַּת מֵתַיִךְ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ.