מַה הִיא מְחַפֶּשֶׁת כַּאֲחוּזַת תְּזָזִית,
בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת, מְגַשְּׁשׁוֹת עַל פְּנֵי
הָאֲדָמָה וּבַתֵּבוֹת הָאֲרוּזוֹת,
תַּכְשִׁיטִים מְפֹרָקִים פְּקָעוֹת-פְּקָעוֹת
אֲחוּזוֹת זוֹ בָּזוֹ, פְּתִילֵי שַׁרְשְׁרוֹת
כְּסוּפוֹת אוֹ מֻזְהָבוֹת, שִׁבְרֵי חֲרוּזִים
שְׁקוּפִים, עֲנַק עִנְבָּר כָּתֹם-בָּשֵׁל,
עֲגִילִים לְאֹזֶן מְחֹרֶרֶת, אֶחָד מִכָּל
זוּג, מֶדַלְיוֹנִים שֶׁכְּבָר עָלְתָה בָּהֶם
יְרֹקֶת, כָּל מָה שֶׁאִשָּׁה צוֹבֶרֶת,
תִּזְכֹּרֶת אֶתְנַנִּים שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאַהֲבַת
יוֹנִים וְסוֹפָה בְּצוֹנְנִים.
וְהֵן נִתְּקָה מִזְּמַן מֵעֹגֶן מְעוֹנָהּ,
וְהָרַכֶּבֶת, דְּחוּסַת דְּמֻיּוֹת-צְלָלִים,
הִפְלִיגָה זֶה עִדָּן מִן הַתַּחֲנָה,
הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה
שֶׁתִּשָּׂא אוֹתָהּ מִיְּמָמָה לִימָמָה,
גְּוִיָּה חַיָּה, שֶׁבָּאֲוִיר הַקָּלוּשׁ שֶׁל
הֲוָיָתָהּ מְשַׁוַּעַת לַמִּלָּה הָעַתִּיקָה,
יְחִידָה וְאֵין בִּלְתָּהּ, נְסִיכָה יְפֵהפָה
מְחֻלֶּלֶת וּשְׁחוּקָה לַעֲיֵפָה, שֶׁקּוֹד
סָמוּי אוֹסֵר עָלֶיהָ בָּעֵת הַזֹּאת
לְבַטֵּא בָּהּ אֶת כְּאֵבָהּ,
אוֹמְרִים יֵשׁ אַהֲבָה
הַמַּטְעִינָה אֶת לִבָּה עָנוּד מַחְרֹזֶת
הַתְּפִלָּה, אָחוּז בִּתְפִלָּה בְּכוֹחַ מֵעַל
לְכוֹחָהּ, לְכַלּוֹת בָּהּ כָּל חֶלְקָה רָעָה,
סָפִיחַ מִכּוֹחָהּ הַמְּחַיֶּה אוֹ הַמֵּמִית
שֶׁל מְשִׁיכַת הָאֲדָמָה. וְהַחֲרָדָה
הַתּוֹפֶסֶת בְּחָזָהּ פֶן יִנָּתֵק הַחוּט
וְהִיא תִּשָּׁמֵט מִזְּרוֹעוֹת עִתָּהּ
וּתְרַחֵף מִחוּץ לְלוּחַ הַשָּׁנָה, וְהַקָּמֵעַ
אֵינוֹ אִתָּהּ.
וּכְשֶׁתִּבָּלַע בִּבְלִי-מָה וְלֹא יִוָּדַע כִּי
חָיְתָה, אֵיךְ תָּבוֹא בְּשַׁעַר עֶלְיוֹן
לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל הָאֵל?