רקע
נתן אלתרמן
שני פרקים
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

 

1. חומר הדין

צו הגירוש שהוצא נגד שלושה ממתנחלי חברון הוא ענין שאין ליישבוֹ על-ידי המתקת העונש או בדרך של חנינה וכדומה. השאלה היא לא שאלת ביטולו של העונש אלא שאלת ביטול הצו.

תיקון השגגה הזאת, שיצאה מלפני האחראים, הוא צורך חיוני שאפשר להסבירוֹ בכמה נקודות בלבד:

  • עיקרו של צו-הגירוש הזה אינו בכך שחומרת העונש אינה הולמת את חומרת החטא, אלא בכך שהוא מעתיק את העניין כולו אל תחום שאינו שלו. החטא (הקמת הקיוסק) הוא ענין שבין המתנחלים ובין תקנות המימשל, ואילו העונש הוא ענין שבין תקנות יסוד של העם היהודי ובין הארץ.

  • עד כה לא היגלה המימשל אפילו ערבי אחד מן ''הגדה'' בשל עבירות על חוקי בנין או כל עבירה אזרחית אחרת. ההגליות, במידה שהיו, היו עונש על עבירות מדיניות מובהקות, ואף זאת בהתחשב עם נתינוּתם הירדנית של הנענשים. העובדה שהמימשל רואה אפשרות לגזור גלוּת על יהודים במקומות אלה, בשל עבירה אזרחית, מעידה כי זכות הימצאותם של יהודים באיזור המדובּר מסתברת לו כזכות שבאה מכוחו של המימשל בלבד. דבר זה אינו כך בשום פנים.

  • אמנם כן, צו-הגירוש הזה אינו קם להגלות את המתנחלים הללו ממדינת ישראל. אך גם מדינת ישראל וגם המימשל קיימים כיום מכח העיקרון שכפר, לפני קום המדינה, בכל גזירות גלות של יהודים מארץ ישראל. כך מימי אשור ובבל ורומא עד היום. כל הציונות היא כפירה בחוקיוּתם של אותם צווי-גירוש.

  • המתנחלים לא היו יכולים להימצא כאן לולא נצחון צה''ל ולולא המימשל שבא בעקבותיו, אך גם הם וגם המימשל נמצאים כאן לא רק מכוח תקנות אדמיניסטרטיביות, ולא תקנות אדמיניסטרטיביות יכולות להוריש מכאן לא את המימשל ולא אותם.

  • משום כך, משמעו של חומר הדין במקרה זה אינו רק חומרת הדין, אלא יותר מזה: החומר שממנו דין זה עשוי.

הוא עשוי מחומר שלא ממנו עשויות כל קורותינו כאן. זהו חומר שהגוף היהודי אינו יכול לקבלוֹ, חומר המוכרח ליצור יסודות התנגדות, כמו לעת מחלה. אין אני בא ללמד דברים אלה לשום איש. האנשים שאני אומר להם זאת מעורים בכך יותר ממני. אני בא רק להזכיר כי דברים אלה קשורים בצו ההגליה ואין לנתקוֹ מהם.

  • גזירת גלוּת אדמיניסטראטיבית זו מעוררת אסוציאציות כה מרובות וכה מרחיקות לכת, אפילו מבחינה מדינית, עד כי אין לשער שמחשבה שניה לא תניע את המימשל לבטל פקודה זו. כאמור, ביטול לא על דרך המתקת העונש, אלא על דרך מניעת הצו.
המלצות קוראים
תגיות