שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ,

אֲנִי וְכַלְבִּי הַגָּדוֹל,

בַּעֲלוֹת נַעַר וְנַעֲרָה קְטַנָּה

מִן הָרַחְצָה.

כְּבָר הָעֵצִים בַּשַּׁלֶּכֶת,

הַיָּמִים קַלּוּ וּמְאֹד צָהָבוּ

וְאֵינָם כַּקַּיִץ הַכָּבֵד, הַתָּרֹג.

הָנָּהָר הַגָּדוֹל עוֹבֵר לְאִטּוֹ עָלֵינוּ

כְּחַיָּה אַדִּירָה

וְעוֹרוֹ רוֹעֵד רַעַד הַסְתָו.

שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ

וּכְבָר צַמְרֵנוּ גָּדֵל לַחֹרֶף וְהוֹלֵךְ. –

וינה, 14.12.1919

*