פְּעָמִים אֲנִי יוֹשֵׁב לְרַגְלַיִךְ
וּמְסַפֵּר חָרֶשׁ.
בַּמֶּרְחַק עוֹד הוֹמֶה הַכְּרַךְ
הֶמְיָה עֲמוּמָה
בְּטֶרֶם יִגְוָע.
אַתְּ רוֹאָה לְפָנַיִךְ
כָּל דַּרְכִּי הַנִּפְתָּל בַּתֵּבֵל
וְדִמְעָה כְבֵדָה יוֹרְדָה עֵינֵךְ.
הַרְבֵּה רָאִיתִי עַל דַּרְכִּי,
אָכֵן יָגוֹן חֲרִישִׁי עָבַר אֶת הַכֹּל.
אַף אֲנִי אָמַרְתִּי:
הֵן שִׂמְחָה תִמָּצֵא לָאָדָם,
אַךְ יָגוֹן חֲרִישִׁי עָבַר אֶת הַכֹּל.
בַּמֶּרְחָק עוֹד הוֹמֶה הַכְּרָךְ
וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְרַגְלַיִךְ
וּמְסַפֵּר חָרֶשׁ.
וינה, 11.9.1920
*