לחן: חוה אלברשטיין
וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה
הַפֶּתַח הַסּוֹדִי,
וַדַּאי נִשְׂמַח וְאָז נִבְרַח
לַגָּן הַבִּלְעָדִי.
וְשָׁם נִחְיֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים
שִׁירִים שֶׁל עֶרֶב חַג,
וְהַהִיסְטוֹרְיָה תְּחַיֵּךְ
וּתְנַמְנֵם בַּצַּד.
מִמַּבָּטְךָ הַמְאֹהָב
תָּצִיץ הַסַּקְרָנוּת,
וְשׁוּב אֲנִי אֶמְצָא בְּךָ
תְּבוּנָה וְגַם תְּמִימוּת.
כִּי בְּיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא
מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,
וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ
בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.
לְעֵת עַרְבַּיִם נְטַיֵּל
בַּגָּן הַבִּלְעָדִי,
חַיּוֹת רָעוֹת מְדֻכָּאוֹת
יֹאכְלוּ מִכַּף יָדִי.
וּבְיָדְךָ אַתָּה תַּחְבִּיא
מַפְתֵּחַ לְלִבִּי,
וְלֹא יִהְיֶה אָהוּב מִמְּךָ
בַּגָּן הַבִּלְעָדִי.