עָבַר עֲלֵי נְוַת אֵל נַחֲלָה / אברהם אבן-עזרא
עָבַר עֲלֵי נְוַת אֵל נַחֲלָה – / וְנַחֲלָה נַחֲלָה.
אֵם שָׁלְחָה בְמִרְיָהּ, אוֹרֶיהָ:
הוּא הֶחְשִׁיךְ לְפָנִים אוֹרֶיהָ,
עַד כִּי יְגַדְּפוּהָ אוֹרֶיהָ –
כִּי נִשְׁאֲרָה כְאֵלָה נָבְלָה / וְאָבְלָה נָבְלָה.
בָּנִים אֱלֵי אֲבִיהֶם עֵת שָׁעוּ –
מֵהֶם בְּנֵי אֲמָתָם לֹא שָׁעוּ.
הִיא תַעֲלֹז – וְעֵינֵיהֶם שָׁעוּ;
מִשְׁלֵי סְחִי עֲלֵיהֶם מָשְׁלָה, / כִּי בָם מָשְׁלָה.
רַד יוֹם צְבִי אֲרָצוֹת, עַד שַׁמָּה
הָיְתָה, וּבַת אֱדוֹם שָׁכְנָה שָׁמָּה.
קָשְׁתָה עֲלֵי גְבֶרֶת יַד שַׁמָּה
יַעַן בְּדוֹר בְּעָלָהּ בַּעֲלָה – / בָּעֲלָה בַעֲלָה.
מִכָּל יְקָר נְוַת בַּיִת נָעַר
צוֹרֵר, אֲשֶׁר בְּגוֹב אַרְיֵה נָעָר.
כִּי זָקְנָה – וְלִבָּהּ לֵב נַעַר,
תַּעְלֶה, בְּטֶרֶם מָעֲלָה / מַעֲלָה, מַעֲלָה.