מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תחכמוני - שער שלושים וארבע

מאת: יהודה אלחריזי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּסִפּוּר הַסּוֹחֵר לָאוֹרֵחַ מֶמְשַׁלְתּוֹ. וּבְהַרְאוֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר גְּדֻלָּתוֹ

נְאֻם הֵימָן הָאֶזְרָחִי: הָיִיתִי נוֹסֵעַ מִמַּחֲנַיִם. לְהַר אֶפְרַיִם. וּבְעוֹדִי בְ תוֹךְ הָעִיר מְסוֹבֵב בִּדְרָכֶיהָ. וּמְשׁוֹטֵט בְּמַהֲלָכֶיהָ. רָאִיתִי אִישׁ עוֹמֵד לְשַׁעַר בֵּיתוֹ וְהוּא סַר וְזָעֵף. יָגֵעַ וְיָעֵף. וְקָרַבְתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: מַה לְּךָ נֶעֱצָב. וּמַדּוּעַ אַתָּה לְבַדְּךָ נִצָּב. אָמַר לִי: אֲרוּרָה הַתַּאֲוָה, אֲשֶׁר תָּשִׁיב בְּעָלֶיהָ לְדַאֲוָה. אָמַרְתִּי: הוֹדִיעֵנִי מַה מְּצָאֲךָ. וְהַמִּקְרֶה אֲשֶׁר קְרָאֲךָ. אָמַר: קְרָאַנִי הַיּוֹם אִישׁ מִן הַסּוֹחֲרִים לְבֵיתוֹ. וַיְבִיאֵנִי לִסְעֻדָּתוֹ. וּבְעוֹדִי הוֹלֵךְ אִתּוֹ. הֵחֵל לְסַפֵּר לִי רֹב עָשְׁרוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. וְהַיֳּפִי אֲשֶׁר לְאִשְׁתּוֹ. וַיֹּאמֶר לִי: תֵּדַע אֲדוֹנִי כִּי אֲבוֹתַי הָיוּ מֵאֲצִילֵי אֶרֶץ הַנְּקוּבִים. וְרָאשֵׁי הַנְּדִיבִים. וְהָאֵל חָנַן לְאָבִי עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וּגְדֻלָּה וָהוֹד. נוֹלַדְתִּי לוֹ אֲנִי בְּמַזָּל נָאֶה. וְהָייתִי נֶחְמָד לְמַרְאֶה. וְכַאֲשֶׁר גָּדַלְתִּי. דֶּרֶךְ תְּבוּנוֹת לָמַדְתִּי. וּמִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. עַד כִּי חֲכָמִים סִכַּלְתִּי וְנָתַן לִי אָבִי אִשָּׁה מִבְּנֹות הַשׁוֹעִים. וְהַשָּׂרִים הַיְדוּעִים. וְהַנַּעֲרָה יָפָה בְּצוּרָתָהּ וּפָנֶיהָ. וְיֶתֶר עִנְיָיֶניָה. וְכִמְנוֹרָה תָּאִיר מִשְׁכָּנֶיהָ. וְהִיא שִׂמְחַת בַּעְלָהּ וּשְׁכֵנֶיהָ. חֵי נַפְשְׁךָ, אֲדוֹנִי אִלּוּ תִּרְאֶה אוֹתָהּ בְּעִסְקֵי בֵיתָהּ מִתְעַסֶּקֶת. וְהִיא מְמַהֶרֶת וְלֹא מִתְאַפֶּקֶת. וְסוֹבֶבֶת עַל הַטִּירָה וְעַל הַדִּירָה. וּמִן הַדִּירָה אֶל הַבִּירָה. וְיוֹשֶׁבֶת בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם. וְשׁוֹכֶבֶת בֵּין שְׂפַתַּיִם. וְשַׁחֲרוּת הֶעָשָׁן עַל לִבְנַת פָּנֶיהָ. וְעַל יְפִי עֵינֶיהָ. תֹּאמַר אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר הִיא יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. וְאַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ. וְלֹא הֶחֱרִישׁ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַד צָלְלוּ אָזְנַי לְקוֹלוֹ. וְכַאֲשֶׁר בָּאנוּ לְשַׁעַר בֵּיתוֹ אָמַר לִי: רְאֵה, אֲדוֹנִי זֶה הַשַּׁעַר וּמִסְגְּרוֹתָיו. וּפִתּוּחֵי דַלְתוֹתָיו. וּבַדָּיו וְטַבְּעוֹתָיו. וְלוּחוֹת בְּרוֹשָׁיו. וְצִירֵי קְרָשָׁיו. כַּמָּה הוֹצֵאתִי עָלָיו מֵהוֹנִי. וְכִלִּיתִי בוֹ כֹּחִי וְאוֹנִי. עַד אֲשֶׁר עֲשִׂיתִיהוּ נָאֶה. כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה. אַחֲרֵי כֵן בָּאנוּ אֶל הֶחָצֵר וַיֹּאמֶר לִי: רְאֵה, אֲדוֹנִי, זֹאת הֶחָצֵר וְקִירֹוֶתיָה. מַה יְדִידוֹת טִירוֹתֶיהָ. וּמַה טֹּבוּ מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ. כִּי הִיא מִבְחַר הַחֲצֵרִים. וְסָבִיב לָהּ בָּתֵּי הַסּוֹחֲרִים. אֲבָל אֵין בְּכֻלָּם יָפָה מִמֶּנָּה. וְלֹא חָצֵר אֲשֶׁר תַּעַרְכֶנָּה. שִׂים לִּבְּךָ, אֲדוֹנִי, לְזֶה הָאוּלָם מַה טוּבוֹ. וּרְאֵה הַחַלּוֹנִים אֲשֶׁר בּוֹ. וְשִׂים עֵינֶיךָ עַל יְפִי הַקִּירֹות וְהַקִּורֹות. וְהַבִּירוֹת וְהַטִּירֹות. וְהַשְּׂכִיוֹת וְהָעֲלִיּוֹת. וּפִתּוּחֵי הַ מַּשְׂכִּיּוֹת. עֲשׂוּיִים בְּמִינֵי צְבָעִים. לְאַרְבַּעַת רְבָעִים. כְּעֵינַיִם בַּפּוּךְ קְרוּעֵים. וְקָלַע עֲלֵיהֶם הַיֳּפִי קְלָעִים. וּמִקְלַעַת פְּקָעִים. רְאֵה אֲדוֹנִי גֻּלּוֹת הַמַּיִם הַחֲמוּדִים. וּרְאֵה הָאֲרָיוֹת עַל שְׂפָתָם עוֹמְדִים. וּמִפִּיהֶם נוֹזְלֵי מַיִם עוֹלִים וְיוֹרְדִים. בָּהֶם חַיֵּי נְפָשִׁים. וְשִׂמְחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים. אַחֲרֵי כֵן בָּאנוּ אֶל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר לִי: רְאֵה אֲדוֹנִי אֵלוּ הַחֲדָרִים הַיָּפִים. עֲשׂוּיִים בְּטוּרֵי זָהָב צְרוּפִים. וְעַל רִצֲפַת בַּהַט רְצוּפִים. וְשָׁמָּה מִטָּתִי. וַחֲדַר רַעְיָתִי. וְאִלּוּ תִרְאֶה אוֹתִי שׁוֹכֵב לְבַדִּי. וְאִשְׁתִּי לְצִדִּי. וּלְחָיֶיהָ נֵר לְעֵינַי. וּזְרוֹעֶיהָ חֲגוֹר מָתְנַי. וּשְׂפָתֶיהָ מַעֲדַנַּי. וְהִיא מְנַשֶּׁקֶת וּמְחַבֶּקֶת. וְעָלַי מִתְרַפֶּקֶת. וְאֵינֶנָּה מִתְאַפֶּקֶת. עַד כִּמְעַט תִּשָּׁבֵר הַמַּפְרֶקֶת. תָּמְהוּ רַעְיוֹנֶיךָ לְזֶה הַחִבּוּר הַנָּאֶה. וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִרְאֶה. אַחַר כָּל זֶה הַצַּעַר. קָרָא אֶל הַנַּעַר. לְהָבִיא הַשֻּׁלְחָן. וְכַאֲשֶׁר הֱבִיאָהוּ. וּלְפָנָיו עֲרָכָהוּ. אָמַר לִי: רְאֵה אֲדוֹנִי זֶה הַשֻּׁלְחָן וְעִנְיָנֹו. וּרְאֵה מַצָּבוֹ וְכַנוֹ. וּבַדָּיו וּמִסְגְּרוֹתָיו. וְאַרְבַּע פַּעֲמוֹתָיו. עֲשִׂיתִי הוּ מִכָּל עֲצֵי בְשָׂמִים. כִּי לֹא יִרְקַב לְעוֹלָמִים. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ: הַגֵּש הַמַּיִם. לִרְחֹץ הַיָּדַיִים. וְכַאֲשֶׁר הֵבִיא כְלִי הַמַּיִם. אָמַר לִי: רְאֵה אֲדוֹנִי זֶה הַמִּזְרָק. כְּאִלּוּ מִזָּהָב הוּרַק. אוֹ מִכֶּתֶם אוֹפִיר הוּצַק. גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם. יָכִיל מִן הַמַּיִם. כְּבֵית סָאתַיִם. שִׂים לִבְּךָ אֲדוֹנִי לְאֵלוּ הַמַּיִם. כִּי תַאֲוָה הֵם לָעֵינַיִם. כְּאִילוּ הֵם דְּמָעוֹת יְצוּקִים. מֵעֵינֵי חוֹשְׁקִים. זַכִּים וְצַחִים. כִּבְדֹלָחִים לַחִים. וּכְחוּטֵי כֶסֶף נִגָּרִים. וּכְשֶׁלֶג קָרִים. מִנְהַר פְּרָת שְׁאָבוּם. וּבִכְלִי שֹׁהַם כָּל הַלַּיְלָה עֲזָבוּם. וּבַבֹּקֶר דָּמוּ לְשִׁכְבַת הַטַּל. בְּעֵת עַל לְחִי שׁוֹשַֹן יִזַּל. וַיֹּאמֶר אֶל הַנַּעַר: קַח הַמִּזְרָק בִּימִינֶךָ. לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי אֲדוֹנֶיךָ. וְכַאֲשֶׁר בָּא הַנַּעַר אָמַר לִי: שִׂים לִבְּךָ אֲדוֹנִי עַל זֶה הַנַּעַר וְצוּרָתוֹ. וְנֹעַם קוֹמָתוֹ. וְשַׁחֲרוּת קְוֻצּוֹתָיו. וְאֹדֶם שְׂפָתָיו. וְזֹהַר יָפְיוֹ וְשׁוֹשַׁן לְחָיָיו. וְרִקְמַת פָּנָיו. וְלִבְנַת שִׁנָּיו. וְשַׁחֲרוּת עֵינָיו. כְּאִלּוּ לֶחְיוֹ עֲרוּגָה. עֲשׂוּיָה בַּמְּחוּגָה. וּבַשּׁוֹשַׁנִים סוּגָה. וּבְחוּטֵי שְׁנִי תוֹלַעַת אֲרוּגָה. תָּסִיר מִלִּבְּךָ תוּגָה. שׁוֹטַטְתִּי אַחֲרָיו בְּאַפְסֵי עוֹלָם. וּקְנִיתִיהוּ בְּאֶרֶץ עֵילָם. וְכִלְבָבִי מְצָאתִיהוּ. וּבִרְצוֹן נַפְשִׁי פְגַשְׁתּיהוּ. יַשְׂכִּיל לְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה. וּבְטֶרֶם אֶקְרָאֵהוּ יַעֲנֶה. יֵלֵךְ בְּדַרְכִּי. וְיָבִין כָּל צָרְכִּי. וְכָל אֲשֶׁר מֵאֱלֹהַי שָׁאַלְתִּי. אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. וְכַאֲשֶׁר צָלְלוּ אָזְנַי לְרֹב דְּבָרָיו אָמַר לְנַעֲרוֹ: לֵך וְהָבֵא הַמַּטְעַמִּים הַנְּעִימִים. וְהַמַּאֲכָלים הַמְבֻשָּׁלִים. וְהַטְּלָאִים הַצְּלוּיִים. וְהַשְּׁמָנִים הַמְמֻחָיִם. כִּי גָדוֹל הָרָעָב וְהַצַּעַר. וּכְלֵי קְרָב הַבֶּטֶן שׁוֹת שָׁתוּ הַשַּעַר. אָמַר הַמַּגִּיד: וָאֹמַר בְּלִבִּי, הִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים דִּבֶּר וְעוֹד הַמַּאֲכָלִים לֹא בָאוּ. וְנִשְׁאַר לוֹ לְסַפֵּר הַלֶּחֶם וּנְעִימָתוֹ. וְהַקֶּמַח וּתְבוּאָתוֹ. וְהָרֵחַיִם אֲשֶׁר טְחָנוּהוּ. וּבְאֵי זֶה נָפָה הֱנִיפוּהוּ. וְהַתַּנּוּר אֲשֶׁר בּוֹ אָפוּהוּ. וְהָעֵצִים בְּאֵי זֶה יַעַר נֶחְטְבוּ. וְהַגַּרְזֶן אֲשֶׁר בּוֹ נֶחְצְבוּ. וְהַבָּשָׂר מֵאֵי זֶה נִלְקַח. וְהַמֶּרְקָחוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן נִרְקַח. וְהַמַּטְעָמִים וְטַעְמָם. וְהַתַּבְשִׁילִים וְנָעֳמָם. וְהַתְּבָלִין וְרֵיחָם. וְהַבְּשָׂמִים וְרָקְחָם. וְעוֹד נִשְׁאָר לְסַפֵּר הַמַּחְתּוֹת וְהַסִּפּוֹת. וְהַכֵּלִים וְהַכַּפּוֹת. וְהַיָּעִים וְהַסִּירוֹת. וְהַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת. וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת. וְהַמַּחֲבַת וְהַמַּרְחֶשֶׁת. וְהַפָּרוּר וְהַקַּלַּחַת. וְהַצַּפַּחַת וְהַצַּלַּחַת. וְכָל זֶה לֹא יַשְׁלִים בְּכַמָּה שָׁנִים וְיָמִים. וְלֹא עַד דּוֹרוֹת עוֹלָמִים. וְנִשְׁמַטְתִּי מִיַּדוֹ בְּרָב-כּחַ. וּמִהַרְתִּי לִבְרֹחַ. וְאָמַרְתִּי לוֹ: יֶשׁ לִי צֹרֶך בְּבֵיתִי אֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂנוּ. וְאָשׁוּב בְּעֵת אַשְׁלִימֶנּוּ. וַיַּחֲזֶק בִּי וּמְשָׁכַנִי. וְאֶל בֵּית הַכִּסֵּא הֱבִיאַנִי. וְאָמַר: לֹא יִתָּכֵן שֶׁתֵּצֵא. עַד תִּרְאֶה בֵית הַכִּסֵּא. כִּי בוֹ יִשְׁלַם הַמַּעֲשֶׂה. וַיֹּאמֶר לִי: רְאֵה אֲדוֹנִי מַה יָפְיוֹ מַה טוּבוֹ. וּרְאֵה כִיּוֹר הַמַּיִם אֲשֶׁר בּוֹ. וְרִצֲפַת בַּהַט וָשֵׁש אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ. וְאִם יֵלֵךְ זְבוּב עָלֶיהָ. תִּמְעַד רַגְלוֹ בְּמַעְגָּלֶיהָ. תִּתְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּה. מֵרֹב יָפְיָהּ וְטוּבָהּ. אָמַרְתִּי לוֹ: אֱכֹל בְּשִׂמְחָה אֲדוֹנִי. כִּי הַכֹּל בָּא בְחֶשְׁבּוֹנִי. וּבֵית הַכִּסֵּא לֹא עָלָה בְרַעְיוֹנִי. וּמִהַרְתִּי וְלֹא הִתְאַפַּקְתִּי. וְכַצְּבִי מִיָּד נִמְלַטְתִּי. וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרַי לַהֲשִׁיבֵנִי. וְצוֹעֵק בְּקוֹל חֲרָדָה. זְכוֹר וְאַל תִּשְׁכַּח הַסְּעֻדָּה. וְכִשְׁמֹעַ הַנְעָרִים דְּבָרָיו חָשְׁבוּ כִּי הָיָה מְחָרֵף אוֹתִי בַאֲכִילָה. וְצָעֲקוּ אַחֲרָי: זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח הַסְּעֻדָּה. וּבִרְאוֹתִי כִּי כַדְּבוֹרִים סַבּוּנִי. זָרַקְתִּי אֶבֶן עַל אֶחָד מֵהֶם וְטָבְעָה בְּמִצְחוֹ. וְכִמְעַט יָצְאָה רוּחוֹ. וַיְרוֹצְצוּ אַחֲרַי הַשְׁכֵנִים. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. וּרְדָפוּנִי וְהִשִּיגוּנִי. וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי. וְנִמְלַטְתִּי מֵהֶם וְרוּחִי בֵין שִׁנָּי. וְזֹאת הָיְתָה סְעֻדַּת הַסּוֹחֵר יִזָּכֵור עֲוֹן אֲבוֹתָיו אֶל אֲדוֹנָי. אָמַר הַמַּגִּיד: וּכְשָׁמְעִי דְבָרָיו צָחַקְתִּי. וּמְלֹא קוֹמָתִי לָאָרֶץ נָפַלְתִּי. וְאָמַרְתִּי לוֹ: חֵי נַפְשְׁךָ אֲדוֹנִי. הַאַתָּה חֶבֶר הַקֵּינִי.

וַיַעַן וַיֹּאמַר:

אֲנִי חֶבֶר מְלַבֵּב הַלְּבָבוֹת

בְּטוּב מִלַּי וּמַבְהִיל מַחֲשָׁבוֹת.

אֲחַבֵּר מַחְבְּרוֹת חִידוֹת חֲמוּדוֹת

וּמִנֹּפֶת לְחֵךְ שׁוֹמְעִים עֲרֵבוֹת.

וּמֵאֵשׁ נָעֳמִי אֶחְצֹב לְהָבוֹת

וּמִצּוּר נָאֳמִי אֶשְׁלֹף חֲרָבוֹת.

וּכְשָׁמְעִי שִׁירָתוֹ. תָּמַהְתִּי עַל שִׁקְרוּתוֹ. וּמְשָׁכַנִי בְּמֶתֶק אִמְרָתוֹ. וְנִקְשַׁרְתִּי יָמִים רַבִּים בַּעֲבוֹת אַהֲבָתוֹ. עַד נְשָׂאָהוּ הַנְּדוֹד עַל אֶבְרָתוֹ. וְהִכָּנִי בְשֵבֶט עֶבְרָתוֹ.

יהודה אלחריזי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה אלחריזי
יצירה בהפתעה
רקע

שהשמחה במעונו

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

הם יש להם אך חפץ אחד, משׂאת נפש אחת ­­– הם שואלים עולם הזה!

תן להם טעם חיים! תן להם חדוָה! שׂמחה הם מבקשים!

ואני אומר לכם: שהשׂמחה במעונו

אין שׂמחה אלא מזיו השכינה; אין שׂמחה אלא שׂמחת צדיקים, שׂמחת תורה, מצווֹת ומעשׂים טובים.

מקור החיים הוא מקור השׂמחה!

הגוף אינו שׂמחה, לפי שהוא אובד וכלה, ומת משעה לשעה, מרגע לרגע; אָבֵל הוא, מלא צער ויסורין… שׂמֵחה אך הנשמה, בשעה שהיא מנצחת את הגוף, בשעה שיגברו החיים על המות, הקיים על האובד, כי אין שׂמחה אלא שׂמחת הנצחון…

ועל כן העולם הזה, בלי מצווֹת ומעשׂים טובים, ובלי אור תורה, מעוטף הוא בצער; והעצבון רובץ עליו כעב הענן…

כי, כל שאינו צרוּר בצרור החיים, כל שנשמתו אינה רוחצת באור זרוע לצדיק, כל שאינו נהנה מזיו השכינה – אין לו שׂמחה…


וזה הוא סוד תרומות ומעשׂרות, הפרשת חלה, סעודות לאביונים, הכנסת-אורחים, זמירות ותשבחות…

כל זה מעלה את המאכל והמשקה למדרגת מצוָה, – זה השולחן אשר לפני ה', והשתיה כדת!

והא ראיה – אנחנו שותים והם שותים…

אצלם אין המשקה חפץ לרדת לתוך הלוע… מה לו ולצרה הזאת? והם בעצמם אינם חפצים לשתות את המשקה: לאיזה צורך? אלא מאי? היצר-הרע מצווה והם שותים… והם טועמים ומציגים את הכוס… ואחרי כל לגימה ולגימה הם מעוים את פניהם, כאילו טעמו מן המים המאוררים… ולא יפּלא – הנשמה סובלת מזה יסורים קשים, והיא מתכווצת בפנים והגוף מתכווץ מלבר ומתקמט כקלף…

אבל כשאנחנו שותים לשם מצוָה, בסעודת מצוָה, לזכרון בר-מינן, לסיום התורה, כשאנחנו מברכים על המשקה ומעלים את המשקה – המשקה משתוקק להשתות, והנפץ חפצה לשתות; ואנחנו שותים, שותים בשׂמחה…


הם מתפארים, שהם אוכלים בדרך-ארץ…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.