מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בלדת האשה הכבודה מרת מלכה בן למשיב נפש בעלה כמ"ר יצחק מרפורגו על שלוש בנותיו הנמצאות

מאת: אפרים לוצטו

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִנֵּה מַלְכָּה, אִשָּׁה זַכָּה,

כָּעֵת חַיָּה חוֹבֶקֶת בֵּן.

הִנֵּה מַלְכָּה …..

צ"ל הפרדה בין שני חלקי השורה לכל האורך, חוץ מהפזמון!!!

הִנֵּה הָיָה אֶל הַקִּרְיָה

שָׂשׂוֹן גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה;

שִׂמְחָה רַבָּה תִמָּצֵא בָהּ,

זִמְרָה מִזֶּה, מָחוֹל מִזֶּה.

הִנֵּה מַלְכָּה …..

זֹאת הָאִשָּׁה תִשְׂמַח נַפְשָׁהּ,

עַל הִשָּׁנוֹת חֹק גּוֹרָלָהּ;

כִּי עַל פִּרְיָהּ, אָז הוֹמִיָּה,

יוֹם יוֹם תִּצְעַק, תִּתֵּן קוֹלָהּ;

וּבְעֶצֶב מַר יוֹם יוֹם תֹּאמַר:

מִי זֶה מַחְשִׂיךְ מִמֶּנִי בֵּן?

הִנֵּה מַלְכָּה …..

שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת הָיוּ חֹנוֹת

סָבִיב סָבִיב אֶל שֻׁלְחָנָהּ;

וַתִּתְפַּלֵּל אֶל הַחוֹלֵל,

גַּם בַּבָּנִים חָנֵּנִי נָא;

אַף הוּא שָׁקַד, אוֹתָהּ פָּקַד

וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֵד בֵּן.

הִנֵּה מַלְכָּה …..

הָאִישׁ יִצְחָק עַתָּה יִצְחַק,

כִּי מִשְׁכָּנוֹ לֹא עוֹד יִצְעַן;

עַתָּה יִשְׂמַח, עַתָּה יִצְמַח

אֶל שֵׂיבָתוֹ מַטֶּה מִשְׁעָן;

גַּם בַּגָּרוֹן עַתָּה יָרוֹן,

אֵם הַבָּנוֹת הִמְלִיטָה בֵּן.

הִנֵּה מַלְכָּה …..

יִשְׁקֹד זַמֵּר, וִיהִי שׁוֹמֵר

הַגִּיל הַזֶּה תָמִיד אִתּוֹ;

כִּי עוֹד יָמִים זָכָר תָּמִים,

זוּלָתִי זֶה, תֵלֵד אִשְׁתּוֹ;

הִנֵּה מַלְכָּה אִשָּׁה זַכָּה,

כָּעֵת חַיָּה חוֹבֶקֶת בֵּן.

אפרים לוצטו
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

סיפור יתום: 'עזה כחיים'

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

סיפור יתום, והמספר, יוסף פינסקי, לא יוסיף עוד – –

במעמד אילם נפתח סיפור צעיר ונרגש זה שלפנינו. 1 מעמד אילם של שניים על גבי תלולית רעננה בכלות כל. דמות צעופה ורעוּלה מתרחקת והולכת, ואחד קרב ובא, בוטח וכורע, מלא המיית-לב ועמוס הכרח לספּר. כמו נתחייב לעצמו, למישהו שהוא מחוצה לו וכמו מעליו.

על הריע יסופר, הריע הוא גיבורו של הסיפור – והמספר נוכח. על עצמו ידבר במפורש, והוא גם מפרש את ריעו (אם כי אינו פורש בשמו), שואל ומשיב ותוהה מלפסוק. ושמא מצוי הוא, המדבר-בעדו גם בגוף נסתר: דומה, יש מן הריע גם בו, אם אינו הוא-הוא. הנתפצל האחד לשניים, שמא כפילוּת זו שלימות אחת היא? – הסיפורים השניים, של המחבר על עצמו ושל הריע על עצמו, הסיפור הסובייקטיבי לגמרי והסיפור האובייקטיבי-לכאורה, מתקרבים זה אל זה ומרתיעים וחוזרים ונפגשים בגורל, בחיים ובמוות. ואם סיפורנו שתק מלספר עד תום, ואם המספר לא חזה – מזלו חזה. אכן, אחרית אחת היא לריע ולמספרו.

עלילתו של הסיפור? אירועים שמתרחשים כאן? – הרי הם לכאורה מן הנגלה שבפרוזה (הקרויה עדיין) הצעירה: לחימה, מצבים קיצוניים, ריעוּת מצילה, אהבה באה ולא-באה. אלא שמציאוּת הזמן כאן היא אקטוּאלית יותר: כבר דממוּ הקרבות, המלחמה חיה כזכרון חרוּת, ועיקרם של הימים – יישובה של גבעת טרשים אחת שבספָר, הפלגות לנגב, למדבר, ספיחי מלחמה זעירה ו – קץ בטרם עת.


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.