מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קִינָה לְתִשְׁעָה בְּאָב

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

צִיּוֹן, הֲרַת כָּל יֹפִי,

דֹּמִי וְאַל תִּקְצֹפִי,

כִּי יִתְּנוּ בָּך דֹּפִי

הָאוֹכְלִים טוֹבוֹתָיִךְ


שָׂב שַׁאֲלִי וָיֶלֶד,

אֵיזֶה מָקוֹם יִוָּלֶד

בּוֹ כָּל יְקַר הַחֶלֶד,

אִם לֹא בְּחֵיק חוֹמוֹתָיִךְ;


שִׁקּוּץ פְּסִילֵי דֹמֶן,

יִרְאַת אֱלֹהֵי אֹמֶן,

הִזַּלְתְּ אַתְּ כַּשֶּׁמֶן

עַל הַרְרֵי אַרְצוֹתָיִךְ.


וּשְׁאוֹן זְמִירוֹת נֹעַם,

כִּי מָלְאוּ טוּב טָעַם,

הָמוּ כְּמוֹ קוֹל רָעַם

מֵעַרְפְּלֵי חַצְרוֹתָיִךְ.


זֹאת כָּל לְאוֹם יַשְׂכִּילוּ,

עֶדְיֵך בְּיַד יַצִּילוּ,

אַךְ אֶת שְׁמֵך יַזִּילוּ,

וִיחָרְפוּ עִקְּבוֹתָיִךְ.


לָקְחוּ רְכוּשׁ הוֹנַיִךְ,

טוּבֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ,

מָצוּ עֲסִיס יֵינַיִךְ,

וַיְנַפְּצוּ אוֹבוֹתָיִךְ.


כָּל גּוֹי לָרִיק הִשְׁתָּחוּ,

אֵלַיךְ לְאַל לָקָחוּ,

אוֹתָךְ אֲהָהּ שָׁכָחוּ

וִימַלְּאוּ בּוּז פָּנָיךְ.


נַפְשָׁם מְאֹד יוֹדַעַת,

כִּי אַתְּ בְּאֵר נוֹבַעַת

תּוֹרַת אֱמֶת וָדַעַת

לִמְחֹקְקֵיהֶם אַחְרָיךְ.


שִׁירוֹת יְרוּשָׁלַיִם,

עַד אֶל קְצוֹת שָׁמַים,

וּבְשֵׁם “רְפֵי יָדַיִם”

עוֹד יִקְרְאוּ אֶת בָּנָיִךְ.


כָּל עָם לְטוֹב לוֹ יַעַשׂ,

יִלְבַּש שְׁנִי תוֹלַעַת,

אַךְ יַעֲקֹב תּוֹלַעַת,

וּכְטִיט לְמִרְמָס גּוֹלָיִךְ.


לֹא יִמְצְאוּ כָּל חֶבֶל

מִתַּעֲנֻגוֹת תֵּבֵל,

אִם עוֹמְסִים כָּל סֵבֵל

הֵם בַּד בְבַד עִם מוֹנָיִךְ.


חֶלְקָם כְּאֵב וָקֶרֶץ,

עוֹד כָּל יְמֵי הָאֶרֶץ,

אֵין יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ

עַד כַּלְתָה עֵין קֹוָיִךְ


צִיּוֹן, בְּכִי נָא הֶרֶב,

כִּי נָגְעָה הַחֶרֶב

עַד לֵב עֲדֵי הַקֶּרֶב,

אַף אָכְלָה אֶת בַּדָּיִךְ.


כִּי שׂוֹטְנִים הִצְלִיחוּ

וּבְגַאֲוָה הֵפִיחוּ,

וּלְבַב מְעַט הִדִּיחוּ

מִיֹּצְאֵי מִמֵּעָיִךְ.


אֵלֶּה קְטַנֵּי רוּחַ

לִבָּם אֱלִי כָל רוּחַ

יָנוּד וְלֹא יָנוּחַ,

יָד נָתְנוּ אֶל צָרָיִךְ.


כִּי רַק חֲדָשׁוֹת יֹאבוּ;

הֵם – יֹאמְרוּ – מַה טֹּבוּ”,

אַף יָפְיֵךְ יַעְזֹבוּ,

אַף יִטְּשׁוּ יִקְרוֹתָיִךְ.


כִּי אַהֲבָה לֹהֶטֶת,

לֹא לָךְ בְּלִבָּם שַׁלֶּטֶת,

לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרֶטֶת

כַּיּוֹם עֲלֵי שִׁמְמוֹתָיִךְ.


"הֵן אַרְצְכֶם נָשַׁמָּה,

עוֹד לֹא תְשׁוּבוּן שָׁמָּה.

וּשְׂפַת יְהוּדִית לָמָּה?" –

כֵּן יֹאמְרוּ אֶל דֹּרְשָׁיִךְ.


כֵּן הַלְּבָבוֹת שׁוֹנִים

אֶלֶף וְאֶלֶף מוֹנִים,

כּוּן אֶל גְּאֵי יוֹנִים

בָּזִים לְיִקְהַת פָּנָיִךְ;


צִיּוֹן, בְּכִי נָא עַתָּה,

יָרַדְתְּ מַטָּה מָטָּה,

אַף אֶפְחֲדָה אַחַתֶּה

הָהּ! אֶל עֲתִידוֹת יָמָיִךְ.


פֵּן יִגְבְּרוּ מוֹנַיִךְ

עַל מַחֲנֵה בָנַיִךְ,

וּבְכָל חֲמֻדוֹתַיִךְ

תִּהְיִי שְׁלַל מַשְׂנִיאָיִךְ.


רִנָּה שְׂאִי לַאלֹהַ

הַיּוֹשְׁבִי גָּבוֹהַ

כִּי יַהֲפֹך בִּזְרוֹעַ

לֵב כָּל לְאוֹם מִסְּבִיבָיִךְ.


יִתֵּן אֱלֵי עַמִּים

רוּחַ וְלֵב תָּמִים,

בַּל יִשְׁאֲפוּ צַמִּים

עָפָר בְּרֹאש אֶבְיוֹנָיִךְ.


וּתְהִי זְכוּת כָּל גֶּבֶר

אָז גַּם לְשִׁבְטֵי עֵבֶר,

וּכְאֹהֲבִים בֵּית חֶבֶר

אָז יִשְׁכְּנוּ עִם בּוֹזָיִךְ.


חֵלֶק בְּמַמְשֶׁלֶת

לָמוֹ יִשְׁקְלוּ בַּפֶּלֶס;

אָז שֵׁם יְהוּדִי לַקֶלֶס

לֹא יִשְׁמְעוּ עוֹד אָזְנָיִךְ.

גַּם עַל בְּנֵי אֶפְרַיִם

נָשׁוּ יְרוּשָׁלַיִם

לַחַשׁ צְקִי כַּמַּיִם

מוּל יֹצְרֵךְ וַאלֹהָיִךְ.


לִהְיוֹת רְצוֹן צוּרֵמוֹ

יַחַד לְבָבוֹתֵימוֹ

עִם לְבָבוֹת אַחֵימוֹ

לָשׁוּב בְּצֵל אֶבְרוֹתָיִךְ.


לֹא עוֹד אָזַי כַּעֲבָדִים,

לֹא נֹדְדִים נִפְרָדִים,

כִּי חָפְשִׁים נֶאְחָדִים

עַמֵּךְ יְהִי וּנְדָחָיִךְ.


אוֹ אָז יִבֹאַךְ יֶשַע,

יִמַּח כְּעָנָן פֶּשַׁע

וּכְעָב מְרִי וָרֶשַׁע –

אַז שַׁבְתְּ אֶל קַדְמוּתָיִךְ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

כחום היום

מאת שאול טשרניחובסקי (שירה)


עָמְדָה חַמָּתוֹ שֶׁל תַּמּוּז בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם, מַשְׁפִּיעָה

שֶׁפַע שֶׁל אוֹרוֹת וּנְגֹהוֹת עַל שַׁדְמוֹת אוּקְרַיְנָה וְגַנֶּיהָ.

יַמִּים שֶׁל פְּלָדוֹת נִשְׁפָּכוּ; וּשְׁבִיבִים, וּרְשָׁפִים וְזַהֲרוֹרִים

פְּזִיזִים, קַלִּילִים וּמְשַׂחֲקִים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל הָעֲבָרִים;

נִטְפְּלוּ לְפִרְחֵי הַפֶּרֶג, לְכַנְפֵי צִפֳּרוֹת הֲדוּרוֹת.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּמָחוֹל הַיַּתּוֹשִׁים עַל פְּנֵי הַשְּׁלוּלִיּוֹת,

רוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַחַמָּה עִם וְלָדוֹת שֶׁל חָסִיל עַלִּיזִים;

אֵלֶּה בָּאוּ לְבֵין עָלִים וּבְסִדְקֵי מַעֲנִיּוֹת הָחְבָּאוּ,

וְאֵלֶּה, הַמְפַגְּרִים בָּהֶם, נִפְזְרוּ לְבֵין מֵי-קִלּוּחַ

קָטָן וּמָהִיר וּמְפַטְפֵּט בֵּין עַפְרוֹת-זָהָב רְטֻבִּים;

אֶפֶס אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא שָׁב כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּאוּ.

נִכָּר, לֹא הָיָה בִּרְצוֹנָם לְהִתְכַּנֵּס, כִּילָדִים שׁוֹבָבִים

פּוֹרְשִׁים מֵאִּמָּם וְנֶחְבָּאִים, וְאֵין לִמְצוֹא אוֹתָם בְּפִנָּתָם.

וְקָלְטוּ הַשְּׁדֵמוֹת לְתוֹכָן שַׁבְרִירֵי הָאוּרִים הַנְּפוֹצִים

וְכִסּוּ עֲלֵיהֶם, וְהִצְפִּינוּם בְּחֵיקָן הַפּוֹרֶה וְהֶחָמִים,

כַּפְתּוֹר וְנִצָּה יִסְפְּגוּם, וּבְמִסְגְּרוֹת תָּאֵיהֶן יְבִיאוּם,

וְהָיָה לְאַחַר שֶׁעָבַר תּוֹר עָלִים רַכִּים בָּאָרֶץ,

פָּלְטוּ הַשְּׁדֵמוֹת וְהַכָּרִים אֵת נִפְצֵי הָאוֹרוֹת הַשְּׁמוּרִים,

וְעָלוּ הַזַּהֲרוֹרִים, וְהָיוּ הָרְשָׁפִים לְגַּרְגְּרֵי

שְׂעוֹרָה בַּעֲלַת-שָׂפָם, וְחִטָּה כִּבְדַת-זֵרְעוֹנִים,

שִׁפּוֹן זוֹקֵף קוֹמָתוֹ.

וּפָשַׁט הַזָּהָב הַתַּחְתּוֹן

וְנָגַע בַּזָּהָב הָעֶלְיוֹן, וְיִתְלַכְּדוּ אוֹרוֹת בְּאוֹרוֹת,

וְגָבַר הַחֹם עַד מְאֹד. עַד שִׂימוֹ מַחֲנָק לַנָּפֶשׁ.

וְכָלְתָה רֶגֶל מִשּׁוּק וּרְחוֹבוֹת הַכְּפָרִים יֵשַׁמּוּ.

שְׁלִיטָה לֹא תִּהְיֶה לַחַמָּה אַךְ בְּזָוִית זוֹ אוֹ אַחֶרֶת,

פִּנַּת סְתָרִים, אִם יִהְיוּ שִׁפּוּלֵי הַגַּג לָהּ כִּתְרִיסִים

בִּפְנֵי פֻרְעָנוּת-הַחֹם.

וְנִמְצְאָה אוֹתָהּ הַפִּנָּה

מְצִלָּה מֵעֵבֶר לַכֹּתֶל, כֹּתֶל צְפוֹנִי-מַעֲרָבִי,

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.