מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תענוגות ושעשועים

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פאריס, 1925

חוט של חן מתוּח על הספר הקטן ואין פלא: הגבּוֹר הראשי זה אך מלאוּ לו ארבע שנים.

ז’ורז' דיאמל הוא סופר צרפתי ידוּע שכתב כמה רומנים, ספוּרים ושירים. עתה שני בנים לו, שני יצורים זעירים, חביבים הוא יושב ומהרהר: " יום יבוא ואף זֵכר לא יוָתר להם מילדוּתם הנפלאה. אנו כולנוּ – עדים אִלמים. גם אנו נעָלם ולקחנו אתנוּ את הסוד" והוא רוצה להציל מתהום הנשיה, ולוּ רק משהוּ, קורטוב, פרור. והוא רושם, קובע פרטי חייהם של בּבּו וזזו.

החכמות שהם משמיעים, התגליות שהם מגלים, שהוא מגלה בהם, נצחונות וכיבושים, תבוסות ואכזבות. הוא מספר איך בעטיוֹ אבד לבּבּו האמוּן באדם: “יום אחד בּבּו משחק בגן-העיר בחסוּת אומנתו. אנחנו עוברים בשדרה ומעמידים פנים שוֵי נפש, פני אדון וגברת זרים. הילד מביט, צועד צעד אחד לקראתנו. מה זאת? הלא אַתם אבא ואמא! למה תתנכּרו אלי? אנחנו ממהרים אליו, חובקים אותו בזרעותינו. הוא צוחק, מפטפט, אבל דבר מה קרה. העולם איננו עוד כאשר עד כה. הגן מלא מוקשים ותעלוּמוּת. אַל תעשו נסיון אוילי זה על ילדיכם”. מזהיר דיאמל.

הוא מספר על עצמת האינסטינקטים הטמונים בילד. “פעם הביאוּ ילדה פצוּעה קשה (בימי המלחמה היה דיאמל רופא צבאי). כשהניחוּה על שולחן הנתוּח קראה הכפרית הקטנה בקולה הצרוּד משהו, ההמוני: ‘הי, אַתם! אל תגזרוּ את בגדי!’ – לא היה עליה אלא כותנת קצרה מבד גס בלבד, והיא גססה. אך קול הגזע דיבּר בה”. הוא מדבר על חדוַת האבהוּת, על ההתחדשוּת אשר עמה, ועל ההבלגה הטובה על עצמו של הלב הנותן את אהבתו לא לאלילי מתכת, כי אם לכלי חרס פרירים.

תרפ"ז

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

עבד ישראל

מאת מרדכי בן הלל הכהן (פרוזה)

א'

כל נער עברי, שהוא לא חכים ולא טפש, יודע עתה, כי “אחד-העם” ומכס נורדוי הם ­­– שני קוים קיצוניים, שני הפכים, אש ומים, “שונאים” נוראים זה לזה. כל זה יודע עתה “כל העולם”, ולא רק העולם הציוני בלבד, אלא גם העולם היהודי בכלל, כמה אברכים נאורים ובתולות משכילות בישראל פסקו לימים אחדים את שיחותיהם על-דבר מכסים גורקי, את וכוחיהם על “התחיה” של משורר-היחפים, ואפילו את הספור “בתוך האד” של ליאוניד אנדריוב שכחו, – והכל מפני קול-המונה של המחלוקת בין “אחד-העם” ונורדוי.

מחלוקת זו הם יודעים כלם עתה.

ואולם יש עוד אנשים. יש אנשים היכולים להתרומם מעל עניני הרגע, והם אלה, אשר כח בלבם לבלתי תת לשטף היום לסחוף אותם אף כי עז כחו, אלה המביטים על “סערות” כאלה בעין מאה מנוחה. הם מבינים את הל ערך המחלוקת הזאת, והם מכירים ויודעים, מי הוא אחד-העם, וגם מכירים ויודעים הם את ערך נורדוי. האנשים האלה, שאינם ניזונים מן הרגע, זוכרים בודאי, כי היו ימים ושני ה“שונאים” האלה, אחד-העם ומכס נורדוי, לא רק נתכוונו לדבר אחד, אלא גם התנבאו לפעמים כמעט בסגנון אחד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.