בַּחֲלוֹמִי נִכְנַסְתִּי עַל חַם בִּדְבוֹרָה-מֶטָפוֹרָה מִן הַנְּעוּרִים,

בּוֹגֶרֶת מִמֶּנִּי בְּכַמָּה שָׁנִים,

שֶׁאִלְּפָה אוֹתִי בְּרָזֵי הַחַיִּים וְטָרְפָה לִי אֶת כָּל הַקְּלָפִים.

נָפַלְתִּי שׁוֹלָל בִּשְׁבִי לְשׁוֹנָהּ,

חֶדְוַת טֵרוּפָהּ, פִּרְאוּתָהּ, שְׁלַל מְאַהֲבֶיהָ, טְקָסֶיהָ,

חֲפַרְפֶּרֶת נְשָׁמוֹת, מְכַשֶּׁפֶת יְלָדוֹת,

מוֹכֶרֶת אַשְׁלָיוֹת, מְנַחֶשֶׁת בְּטָרוֹט,

רוֹקֶדֶת עַל חֲתֻנּוֹת, גּוֹנֶבֶת כִּבּוּדִים,

חוֹטֶפֶת מִיקְרוֹפוֹן מֵהַזַּמָּר וּמְבַזָּה אוֹ מְהַלֶּלֶת אֶת הַמְּאָרְחִים.

נִכְנַסְתִּי בָּהּ עַל חַם כְּשֶׁהִיא הוֹזָה, חוֹלֶמֶת עַל גְּדֻלָּה,

טִיסוֹת חָלָל, כִּבּוּשׁ גָּלַקְסְיוֹת, לְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים,

סַהֲרוּרִית, מְשֻׁגַּעַת,

שֶׁמִּתְיַמֶּרֶת בְּזִקְנָתָהּ לְנַצֵּחַ אֶת הַחַיִּים, אֶת צְפִי הַמָּוֶת

(כָּל מָוֶת הוּא הוֹצָאָה לְהוֹרֵג, אָמְרָה)

בַּהֲזָיוֹת פְּרוּעוֹת עַל נֶצַח,

מוֹכֶרֶת נֶצַח לְכָל דּוֹרֵשׁ אֶת טוֹבָתָהּ וְיָמוּתוּ הָאוֹיְבִים הַקַּנָּאִים.

בָּאתִי לַהֲרֹס אֶת הַצּוּרָה לִדְבוֹרָה-מֶטָפוֹרָה מִן הַנְּעוּרִים,

שֶׁדְּמוּתָהּ עָלְתָה בַּחֲלוֹמִי אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל שִׁכְחָה גְּמוּרָה,

וּבִשְׁאֵרִית כּוֹחִי הֵנַפְתִּי אֶת יָדִי

וְרוֹצַצְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ הַמֶּטָפוֹרִי,

שֶׁבִּנְעוּרַי שָׁלַט עַל עוֹלָמִי.