בְּיָמִים רֵיקִים, חַפִּים מִזִּכְרוֹנוֹת,
נַרְקִיס זָקֵן מִתְרַפֵּק עַל אָשְׁרוֹ מִשֶּׁכְּבָר,
כְּשֶׁבִּבְלִי דַּעְתּוֹ צָדָה עֵינוֹ אֶת בָּבוּאָתוֹ
לִמְצֹא בָּהּ שְׁאֵרִית יָפְיוֹ מִן הֶעָבָר,
וּפָנָיו מַסְמִיקִים מִבּוּשָׁה עַל הָאֵין-בּוּשָׁה
הַנִּשְׁקֶפֶת אֵלָיו מִפַּרְצוּף נְעוּרָיו.
מִי הִזְעִיק אֶתְכֶם זִכְרוֹנוֹת כְּעוּרִים,
צָפִים-עוֹלִים מִמַּרְתֵּף הַשִּׁכְחָה,
מֵי בִּיּוּב עֲכוּרִים, חוֹמְקִים לְסֵתֶר צִלְלֵי רְפָאִים,
לְהִתְקַלֵּס בְּאַשְׁלָיַת הָאשֶׁר שֶׁל חַיִּים מְפֻתָּלִים,
צֵל אָדָם אָרֹךְ מִקּוֹמָתוֹ הַנִּרְאֵית לָעַיִן,
פֶּה מְלַטֵּף, מְבָרֵךְ, מְאַחֵל,
וְהַלֵּב בּוֹעֵט, מְקַלֵּל,
מַטַּח מִלִּים שֶׁפּוֹרֵץ בְּבוֹטוּת, בְּגִדּוּף,
שֶׁצֶף-קֶצֶף שֶׁל מִלִּים וּמַבָּט פִּרְאִי בְּעֵינַיִם רָעוֹת,
מִלִּים מְשַׁקְּרוֹת בְּלֵב אוֹהֵב, חוֹמֵל.
מָה יָכֹלְתָּ וּמָה לֹא יָכֹלְתָּ, יֶלֶד מֻפְרָע,
רוֹקֵעַ עַד אֶפֶס כּוֹחוֹת,
כְּשֶׁהָעֵדוּת הָלְכָה וְהַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁחָקַקְתָּ עַל לִבְּךָ וְלֹא נִטְבְּלָה בִּמְחִילָה
וּלְעוֹלָם, יֶלֶד, הִיא תִּשָּׁאֵר שֶׁלְּךָ.