אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי אֵל
בְּעָמְדִי בִקְהַל יִשְׂרָאֵל,
וּמִשִּׁירִי לְהוֹדוֹת אוֹאֵל
מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה.
בְּחִילָה לְפָנָיו אֲסַלֵּד,
רֹאשׁ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד,
אֶחָד – בְּלִי אָב וְאֵין יֶלֶד –
יוֹצֵר אוֹרָה וַחֲשֵׁכָה.
רוֹכֵב גַּלְגַּל, וְתֵבֵל
כִּסְבֹל אֶשְׁכּוֹל הוּא סוֹבֵל,
כָּל גְּבוּלוֹת עֲלֵי חֹק תַּגְבֵּל –
וּמִי יַָדַע בַּמֶּה וְאֵיכָה?
הָאֶחָד בְּכָל עִנְיָנָיו
מִּכָּל צְדָדָיו וּפָנָיו –
עֲבָדִים מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו,
כִּי לוֹ יָאֲתָה הַמְּלוּכָה!
מִי זֶה אֲשֶׁר יָעֹז חֹק –
וְדָבָר זֶה בִּמְאֹד רָחוֹק!
אַדִיר וְנָאוֹר לִבְלִי חֹק,
רוּחִי לְפָנֶיךָ אֶשְׁפֹּכָה.
יְפִי שִׂיחִי וּשְׁבָחַי
יֶעֱרַב לָךְ כִּזְבָחָי,
יַשֵׁר וְהָכֵן אֳרָחָי,
יָהּ הָאֵר – נֵדָעֲךָ!