“פורים אינו חג; קדחת – לא מחלה”.
אין להתקנא, אף-על-פי-כן, במי שרועד מקדחת; ועוד פחות מזה ראוי לקנאה העם, שפורים הוא יום שׂמחתו.
ולא משום כך, שהישועה באה לא מיד גבר; נסים אינם מחוייבים – כתפיות לשׂאת. בדבורה, ביעל וביהודית אין לנו מה להתבייש.
אבל לאסתר אנו חייבים תודה על הנצחון הראשון שנחלנו לא כנגד, לא על, אלא תחת מלכים זרים.
פורים הוא יום-ההולדת של יהודי-החסות הראשון, של הקרוב-למלכות הראשון… של גְלִיַת-אוזן ראשונה, של הצעת-מטה ראשונה בשביל מלך…
יום-שמחה הוא פורים בשביל פושטי-יד, כליזמרים, מתחפשׂים… ובשביל עם הדומה להם!
רקדי על מטות זרות, נשמה עלובה, על קברו של כבודך מלפנים, – שתי, ושכחי, אם תוכלי…