לִכְבוֹד אֲדוֹנַיִךְ הִשְׁתַּחֲוִי

וּבְטַל תְּהִלָּתוֹ תָּמִיד חֲוִי;

מִמַּעְגְּלֵי יֹשֶׁר אַל תַּעֲוִי –

נֶגְדּוֹ מְסִלָּתֵךְ עוֹד סַקְּלִי,

עַל מַעֲלָה רָמָה תַּעֲלִי.

עִזְבִי מְגוּרַיִךְ, וּלְכִי לְדוֹד

מֵרֹב חֲטָאַיִךְ הִרְחִיק נְדוֹד,

אוּלַי יְשִׁיבֵךְ לוֹ – תִּרְאִי כְּבוֹד

כִּסְאוֹ, אֱלֵי הוֹדוֹ תֵּאָצְלִי,

וּבְיוֹם מְהוּמַת [מוֹת] תִּנָּצְלִי.

זֶה לָּךְ בְּתֵבֵל אוֹת: עֵת תֵּלְכִי –

כָּל הוֹן וְכָל יָקָר בָּהּ תַּשְׁלְכִי,

וּלְזִיו יְקַר יוֹצְרֵךְ תִּמָּשְׁכִי.

עַל מָה, יְחִידָתִי, תִּתְהַלְּלִי?

שׁוּבִי אֱלֵי דוֹדֵךְ טוֹב לָךְ וְלִי.

רָחַב לְבָבִי עֵת אֶזְכֹּר שְׁמוֹ,

כִּי כָל לְבַב נִבְרָא הוּא חִכְּמוֹ.

שִׂימִי תְהִלָּתֵךְ דָּת נָאֳמוֹ,

מִלַּהֲגוֹת שִׁירִים אַל תַּחְדְּלִי

וּבְרַחֲמָיו תָּמִיד הִסְתּוֹלֲלִי.