מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בַּעֲרֹב הַנְּהוֹר]

מאת: שרל ון לרברג , תרגום: רחל המשוררת (מצרפתית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: צרפתית

בַּעֲרֹב הַנְּהוֹר

בַּרְבּוּרֵי שְׁחוֹר.

אוֹ קוֹסְמוֹת נִזְעָמוֹת,

מִפְּרָחִים, מִדְּבָרִים, מִקִּרְבֵּנוּ עוֹלִים:

הֲלֹא הֵם הַצְּלָלִים.

הֵם קְרֵבִים: יוֹם יִסּוֹג לְאָחוֹר;

בְּאַפְלוּלִית דִּמְדּוּמִים

הֵם צוֹנְחִים לְאִטָּם,

מִצְטַבְּרִים, מִתְכַּנְסִים,

אִישׁ אָחִיו מְחַפְּשִׂים

וּבְאַחַת הַכֹּל

בְּגַפֵּיהֶם הַקְּטַנּוֹת

יִיצְרוּ אֶת הַלֵּיל הַגָּדוֹל.

אַךְ אַיֶּלֶת מִשְׁנָת

נֵעוֹרָה וַתִּטֹּל

לַפִּידָהּ הַמַּזְהִיר

וְעָלְתָה לָהּ לְאַט,

וּמֵעַל לַגַּלִים הִיא מַרְאָה

אֶת זְהַב שְׂעָרָהּ

וְעֵינֶיהָ סַפִּיר.

וּמִיָּד הַצְּלָלִים

מִתְחַמְּקִים נִבְהָלִים,

אֵין יָדוּעַ לְאָן;

אִם לַמַּיִם יָרְדוּ?

אִם לְתוֹךְ אֲדָמָה?

בַּסֶּלַע סֻתְּרוּ אוֹ בְּלֵב הַשׁוֹשָׁן?

לֹא נוֹדָע, כְּנַפֵיהֶם הַצְּמוּדוֹת

נוֹפְשׁוֹת.

בֹּקֶר בָּא.

שרל ון לרברג
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שרל ון לרברג (מחבר)
רקע
שרל ון לרברג

יצירותיו הנקראות ביותר של שרל ון לרברג

לכל יצירות שרל ון לרברג בסוגה שירה

לכל יצירות שרל ון לרברג

יצירה בהפתעה
רקע

בשל קידוש-לבנה

מאת יהודה שטינברג (שירה)

ובדבר זה – סיפר הירש-מנדיל הזקן בין קהל חסידים בקלייזיל בי"ט כסלו – אני הייתי עד ראיה ועד שמיעה. ולוואי שלא הייתי מגיע לידי כך. אבל עכשיו שהגעתי, אשרי שזכיתי לשמוע ולראות.

המוזג מזג מתוך בקבוק קטן את הצנצנת היחידה, שהיתה בין כל החברה, והגיש לפני הזקן. אבל הזקן הסיעה מלפניו בקורטוב של קפדנות והיסח-הדעת גלוי, שם ידו על מצחו, התאנח, והפסיק את אנחתו בצחוק של היתול.

"וגם זהו פלא מפלאות הבורא. האפיקורסים הללו – תינח שהם שונאים כל דבר שבקדושה, ויותר שהדבר קדוש, יותר הוא שנוא עליהם, מפני שכך צריך להיות טבע הדבר, חלק הרע שונא את חלק הטוב. וכבר בדקו ומצאו אפיקורס אחד, רחמנא-ליצלן, שכשהיה הולך ובא תחת עירוב שבתחום ישראל, היה חש כמי שהיכו בחרב על ראשו. כל זה ניחא. אבל פלא הוא הדבר, מהיכן יודעים הם להרגיש את הקדושה שבדבר, כדי שישנאו אותו? הנה, למשל, קידוש-לבנה. כלום יודעים הם את כל אותם הסודות הנשגבים, שצפון בענין זה? ומאין הם יודעים להתנגד כל כך לדבר זה?

הדיוטים. עמדו ובדו להם תירוץ. בכן, חשש של עבודת כוכבים ומזלות. הרואה יאמר, שבני ישראל עובדים לירח בריקודים וקפיצות.

וכי לא מגוחך הדבר? בני ישראל עובדים עבודה זרה. כלום אנו צריכים ללבנה או הלבנה לנו? הווי אומר: הלבנה לנו, שנמלא פגימתה. והם חוששים חשש של הבל – הלבנה היא עבודה זרה לישראל!

ועל קידוש-לבנה אני חפץ לספר לכם.

וזה היה בשנת פטירתו, זכותו יגן עלינו, באותו החודש.

והוא כבר היה חלש. ובכלל לא היה מעולם בעל גוף בריא. ממש רוחני. תמיד היה מתפרנס מן החיות, שהיתה לו מתפילה, מקידוש ומ’שולחנות.'. אבל אז היה ממש צל של גוף ושכב במיטה, וכידוע, היה הוא ז"ל מקפיד גדול על קידוש-לבנה בזמנה, והימים היו ימי גשם, וכבר עברו ארבעה לילות ונשארו רק שלושה בצמצום.

והוא ז"ל שאל, אם יש לבנה בשמים, ויצאנו לראות.

ואז ראינו ממש מלחמה קשה. הלבנה הפגומה נלחמה במחנה של עבים גדולים וקטנים. ויותר סבלה מן הקטנים, מאשר מן הגדולים והרחבים, מפני שהם היו הרבים. התבינו? ראינו, שהיא מתאמצת ובורחת מתחת עב שחור, רחב. הנה זה יצאה, ופתאום סבבוה המון עבים קטנים כסמרטוטים, כקרעים של שקים בלים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.