מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מי מנה עשרי

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[מִי מָנָה עָשְׁרִי] / אלתר לוין (אסף הלוי איש ירושלים)

י

מִי מָנָה עָשְׁרִי? עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ:

בְּקִיעַת שֶׁמֶשׁ הוֹד וּשְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ הָרִים,

עֹמֶק שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת, שָׁמַיִם לַאֲדֹנָי,

וְצַפְרִיר דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, נוֹחַ וּמְעֻנָּג!

הֵם תָּמִיד לִי יִשָׁאֵרוּ! בְּעִנְיָן רָע,

לְעוֹלָם לֹא יֹאבַד, לֹא יֹאבַד עָשְׁרִי זֶה:

הֶהָרִים לֹא יָמוּטוּ וְשֶׁמֶשׁ תֵּצֵא, תָּבוֹא,

שָׁמַיִם לֹא יֵעָלְמוּ וְצַפְרִירִים יְלַחֵשׁוּ!

יְפִי אָרֶץ, אַרְצִי הַקּוֹסֶמֶת!

יוֹם קַיִץ צוֹחֵק לִפְנֵי עֲלוֹת הַמִּנְחָה,

בִּשְׁפֹךְ אוֹרִים בְּהִירִים עַל מְרוֹמֵי שְׁפָיִים

וְאַוְרִירִים קַלִּים נוּגִים מְזַעְזְעִים הָאִלָּנוֹת!

בַּמֶּרְחָק: הָרֵי מוֹאָב עֲטוּפֵי צְעִיף הַתְּכֵלֶת,

תַּעֲרֹבֶת הָר וְאֹפֶק מוֹלְכִים וּמַקְסִימִים;

תִּלְלֵי גְדוֹת הַיַרְדֵּן טְהוֹרִים וּמַזְהִיבִים,

נִבְעָתִים בִּרְאִי יָם הַשּׁוֹכֵן בָּעֲרָבָה!

אֲוִיר רַחֲמִים! מְשׁוֹטְטִים מַלְאָכָיו

מֵהָר לְהָר וּמְטַהֲרִים לֵב הָאָדָם;

וְעַל חוֹמוֹת צִיּוֹן, מִסְגָּד וּמִבְצָרִים,

יַפִּילוּ רֶשֶׁת אוֹרוֹת בְּהִירִים וּלְבָנִים!

וּשְׁקִיעַת הָרִים גְּדוֹלָה תָבוֹא בָעֲרָבִים

וְלֵיל חוֹלֵם כַּבִּיר יָבֹא אַחֲרֶיהָ, –

כַּמָה אֶחֱלֹם ַחַת כַּנְפֵי לֵיל יָרֵחַ,

לֵילוֹת אוֹר כַּיָּמִים, לֵילוֹת לָאֲצִילִים!

לֹא! לֹא אַחֲלִיף עָשְׁרִי בָאֲלָפִים,

אַלְפֵי כֶסֶף, זָהָב, עוֹבְרִים, בְּנֵי-חֲלוֹף:

לִי זְהַב הֶהָרִים, כַּסְפֵי לֵילוֹת כֶּסֶא,

עָשְׁרִי יְפִי אָרֶץ, יְפִי אֶרֶץ קְסָמִים!…

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

קרקע ועבודה

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

במערכת העבודה

לא מקצף על פני הים קפץ הפועל העברי לארץ. מצב ישראל הולידו.

על גבו חרשו חורשים, האריכו למעניתם. כל ערך וערך שרכש לו, בדם לבבו רכשו. במשך עשרות שנים הקים מתוכו מורים ומחנכים, אשר עמיקו והרחיבו את ערך העבודה והעלו אותה למדרגה של משמרת כבוד. במשך השנים הללו ניסו אלפים, אלפים רבים, ולא הצליחו. מספרם של אלה גדול אולי ממספרם של הפועלים שנשארו בעבודה. להיות פועל בארץ-ישראל אינו דבר הניתן בנקל. רק מי שעמוס מטען מוסרי גדול, יוכל לעמוד במערכה זאת.

מתוך “ובחקותיהם לא תלכו”, תרצ"ג

כבוש העבודה, או כבוש הקרקע

רק לפני שנה אפשר היה לשמוע מפי הפועלים בארץ-ישראל דעות מלאות תקוה ואמונה על כבוש העבודה. “הננו הולכים וכובשים”, שגור היה על לשונו של כל אחד מהפועלים, ופתאום – אפסה כל אמונה גם מלבות היותר טובים שבפועלים, ובשעה שעיני אחדים נשואות ל“תעודה היסטורית” חדשה, שואפים האחרים לעזוב את הדגל לגמרי, לבלי שוב אליו עוד, לא במחשבה ולא במעשה.

לא להתוכח עם מי שהוא חפץ אני במאמרי זה, כי אם להתחקות על שרשי התסיסה הזאת מצד אחד, ולברר, מהצד השני, את השאלה כפי שאני מבין אותה.

א. מקור התסיסה

כשחברינו באים לדון על מקור התסיסה בין הפועלים, רגילים אנו לשמוע מפיהם טענות כאלו:

האלמנט הנוכחי איננו אותו האלמנט הראוי לתפקיד של כבוש העבודה. קשה מאד לאותו האינטליגנט האידיאלי, שלא הורגל בעבודה גופנית, להסתגל אל תנאי העבודה הקשים במושבה. אמנם, בזמן הראשון, בעת שהוא עודנו מלא התלהבות אידיאלית, הוא עובד ומקוה, אך מעט מעט מתחילה המציאות הקשה לטפח על פניו מצד אחד, ומהצד השני אין הוא רואה לפניו שום תקוה לעתיד, שיוכל לחיות מהעבודה, והוא מתחיל להתיאש. אחרים מוסיפים עוד, שבכלל אי טבעי הוא המצב, שאנשים עירוניים בעלי קולטורה יותר גבוהה יעברו אל הכפר לעבודה יותר נמוכה במובן הקולטורי, ובתור סיוע לדבריהם הם מביאים ראיות מארצות ועמים אחרים, ובאים, על כן, לידי מסקנא כזו: צריך לפנות אל הפועל ההמוני הפשוט, הרגיל לעבודה ולתנאי חיים קשים, צריך לתת לו היכולת להתנחל בעתיד הקרוב, ואז יבוא הוא ויכבוש את העבודה באופן טבעי, פשוט ומתאים לכל חוקי הסוציולוגיה והכלכלה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.