א.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

וּבֵרַךְ:

הָיִית לִי לְאֶבֶן-רֹאשָׁה

וְנִדְבָּךְ.

הָיִית לִי מַסָּד וּמַשְׁקוֹף

וּמִגְדָּל,

וְדֶרֶךְ, וּכְסוּת לַחֲרֹף

וְעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ

הֶעָיֵף,

וַיִּשַּׁק לְמִצְחָהּ בִּקְדֻשָּׁה —

וַיֵּבְךְ…

ב.
הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַזָּהָב,

לְחַבֵּק הַזּוֹרֵם וְלִשְׁתּוֹת

מִמֵּימָיו.

לָבִין יַלְדוּתוֹ וְסוֹדָהּ

מֵעוֹלָל —

כַּפָּרַת אֶצְבָּעוֹ הַוְּרֻדָּה

בָּעַרְדָּל.

— — — — — —

הִנִּיחַ יָדוֹ עַל קָדְקֹד

הַשִּׂמְחָה,

כִּי פָּקְדוּ מַלְאָכִים — וַיִּקֹּד

וַיִּדְמָע…

ג.
לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּדּוֹם,

כִּי שָׂרָה וַיּוּכַל לִפְחָדָיו

בְּבוֹא יוֹם —

כִּי הָיָה מִשּׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים

בַּהֵיכָל —

עַד הָשְׁלַךְ אֶל צִדֵּי הַדְּרָכִים

כְּעַרְדָּל.

— — — — — —

לָפַת אֶת רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו

וַיִּשְׁמַע

הַקּוֹלוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַסַּף —

וַיִּגְוָע…