מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ר' אברהם אבן-עזרא

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[מֵהָאָדָם] / ר' אברהם אבן-עזרא


מֵהָאָדָם– / נָפְלוּ וְלֹא קָמוּ,

כִּי נַעֲלֶה חֶבְיוֹן / עֻזּוֹ, וְנִכְלָמוּ,

לֹא מָצְאוּ חֶזְיוֹן / חוֹזִים, וְנֶאֱלָמוּ.

נָכְרִים בְּהַר צִיּוֹן / קָרְאוּ וְלֹא דָמּוּ.

חֵץ מָרְקוּ / בִּי זָרְקוּ, / כַּף סָפְקוּ, / שֵׁן חָרְקוּ / גַּם שָׁרְקוּ

וַיִּשְׂחֲקוּ / עֵת שָׁחֲקוּ / עַם נָמְקוּ, / יִצְטַדְּקוּ, / כִּי חָקְקוּ דָּת שָׁוְא; וּמוֹרֶיהָ

יִתהַלְּלוּ, / יִתְהוֹלְלוּ / עֵת יִשְׁאֲלוּ: / אֵיךְ נִגְעֲלוּ / עַם נִבְדְּלוּ?

אִם נוֹאֲלוּ – / לֹא נִצְּלוּ, / רַק מָעֲלוּ / כִּי חִלְּלוּ / דָּת קִבְּלוּ, חָלְפוּ אֲמָרֶיהָ.


רָזוֹן בְּתוֹךְ רוֹזְנַי / שָׁלַח אֱיָלוּתִי.

רוֹאֵי רְאוֹ פָנַי / בֹּשׁוּ בְדַלּוּתִי,

וַיַּעֲנוּ מוֹנַי: / אֵין קֵץ לְגָלוּתִי –

עַד צָלְלוּ אָזְנַי / עֵת גִּדְּפוּ אוֹתִי:

אָבַד שְׁמוֹ! / דּוֹד קִדְּמוֹ – / הוּא עִצְּמוֹ! / מִי נִחֲמוֹ? / כָּל לוֹחֲמוֹ

לֹא רִחֲמוֹ. / סָף נָעֳמוֹ, / לָע נָאֳמוֹ, / סָר טַעֲמוֹ, /וַיְהִי כְמוֹ / לֵדָה בְצִירֶיהָ!

גָּאוֹן עָדָה, / חַזֵּק יְדֵי / עַם עוֹבְדֵי / שִׁמְךָ עֲדֵי, / יֶחְדּוּ בְדֵי

הוֹד, / גַּם שְׂדֵי / חֶמֶד פְּדֵה – / וּבְמוֹרְדֵי / אוֹרָךְ רְדֵה! / נַפְשָׁם צְדֵה,

עָתְקוּ דְבָרֶיהָ.


מַלְאָךְ כְּבוֹדֶךָ / נִשְׁבַּע בְּחֵי עוֹלָם,

גַּם אִישׁ חֲמוּדֶיךָ / הִגִּיד חֲלוֹם חָלָם,

גַּם כֵּן עֲבָדֶיךְ / הִתְנַבְּאוּ כֻּלָּם,

עָמְדוּ בְסוֹדֶךָ, / קֵץ מוֹעֲדִי נִשְׁלָם.

'יָד גָּבְרָה / עַל צוֹרְרָהּ / לֹא קָצְרָה, / הִיא נִעֲרָה / בְיָם סוֹרְרָה.

בּוֹ גָעֲרָה – / עַד עָבְרָה / בַּת שָׁפְרָה, / אָז שׁוֹרְרָה; /כֵּן אֶחְגְּרָה חֶרֶב לְעָזְרֶהָ!

אֶתְעוֹרְרָה, / אֶתְגַּבְּרָה / עַל שׁוֹרְרָה / מִשְׂתּוֹרְרָה, / פֶּה פָעֲרָה

עַל סֹעֲרָה, /וַאְחַבְּרָה / שֶׂה פֻזְּרָה / לִי שִׂבְּרָה, / לָהּ אֶזְכְּרָה / חֶסֶד נְעוּרֶיהָ!'

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

עין־גנים

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

מיום שנוסדו המושבות, ופועלים עברים התחילו לעבוד בשדה, לא ירדה שאלת־הפועלים מעל הפרק. בשאלה זו נתחַבטו מאז כל עסקני היישוב, וכמה נסיונות נעשו בכדי לתת לה איזו פתרון רצוי.

אבל, כל זמן שהשאלה לא הועמדה בצורתה הנכונה – לא יכול גם הפתרון להיות פתרון אמיתי.

מתחילה היתה שאלת הפועלים – שאלה אישית, כלומר שאלה, כיצד להעמיד אותם הפועלים שעבדו אצל אחרים בתור שכירי יום – על הקרקע, לעשותם לאיכרים. למטרה זו שאפה “הסתדרות הפועלים” הישנה, ובמַהלך זה עבדו גם המוסדות הלאומיים כמו חובבי־ציון.

מובן, שפתרון זה החטיא את המטרה, כי גם אחרי שסכום ידוע של פועלים נהפכו לאיכרים, לא פסקה לגמרי שאלת־הפועלים. אדרבא, היא עוד נתרחבה.

ורק בשנים האחרונות, הוֹדוֹת להגירתם של הפועלים החדשים, שהעמידו את שאלת־העבודה במרכז כל שאלות היישוב – קיבלה שאלת הפועלים את צורתה האמיתית. ויצירתוֹ של מעמד פועלים קרקעי, ביסוּסוֹ והבטחת־קיוּמוֹ בתור שכזה – היתה לאחת השאלות הבוערות בחיי היישוב.

משיכת־פועלים אל תוך המשק הקרקעי – זוֹהי בכלל אחת הפרוֹבלימות היותר קשות במקצוע הכלכלה. ולא כל שכן משיכת פועלים עברים אל תוך המושבות; כאן יש לפנינו מלבד התנאים הקשים הכלכליים, עוד תנאי קשה אחד, המיוחד רק לארץ־ישראל. וזה – ההתחרות עם הפועל הערבי הזוֹל.

והילכך, אם חפצים כאן להבטיח את קיומם של הפועלים במושבות בתור כאלה – צריכים להעמיד אותם בתנאים נוחים, שתהא להם האפשרות להרבות את הכנסותיהם ולהמעיט עד כמה שאפשר את הוצאותיהם – מבלי שיהיו מוכרחים להפחית את צרכיהם.

אחד התנאים היותר חשובים הוא בלי ספק – לברוא לפועלים משק ביתי פעוט, דהיינו, בית לשבת, רפת בשביל פרה, חלקת אדמה קטנה לגינה בשביל ירקות לצרכי הבית ובמקצת גם למכירה, גידול עופות וכדומה.

מובן, שכל זה צריך להינתן לפועל לא בתור נדבה, אלא על־ידי הלוָאה המסולקת בשיעורין קטנים במשך זמן ארוך.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.