מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּת-הָרָב

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הִתְהַלְלוּ הַנְּעָרִים בְּדֻבְּנָה הָעִיר

בְּמַקְהֲלוֹת חוּמוֹת-הָעָיִן:

“הוֹי, יָפוֹת, לְמַעֲטָפוֹת נְחַלְּקָה הַבַּד!”*

"שִׁכּוֹרִים מִמְּשׁוּבַת חַיָּלִים עַל עַד,

שִׁכּוֹרִים מִדָּם וּמִיָּיִן,

"בֹּאֶינָה וּזְכֶינָה בַּשָּׁלָל בַּבַּז.

הוֹי, הוֹי חַיֵּי קוֹזַק וְהַפְקֵר!"


הֵרִיעוּ קוֹזַקִּים בְּחַלְּקָם הַבַּז:

בַּד, אַטְלַס, וּקְטִיפָה הֻלָּלָה,

וּמְנוֹרוֹת-הַשַּׁבָּת בַּכֶּסֶף הַטּוֹב,

וּפְנִינִים מִתְנוֹצְצוֹת רַכּוֹת לָרֹב

וְכוֹסוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה.

לֹא הָיָה בְּסוֹדָם הַבַּטְקוֹ1 אַךְ-הוּא,

הוֹי הוֹי, זֶה הַבַּטְקוֹ הַצָּעִיר!


לוֹ לָמָּה הַבִּזָּה, הַשָּׁלָל הָרָב?

שְׁדֵי-אַטְלַס לָהּ, אַטְלַס כְּתֵפֶיהָ,

לָהּ גַּבּוֹת-הַקְּטִיפָה מִקְּטִיפַת-הַשְּׁחוֹר,

וּפְנִינִים שִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזוֹת שֶׁל אוֹר.

אִם יִשְׂחַק אוֹר-נֵר כְּעֵינֶיהָ?

הֲיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם מַשְׁכִּירָה הַכּוֹס

כְּשִׂפְתֵי הָעַלְמָה עִבְרִיָּה!?


אֵינֶנּוּ, כִּי פָרַשׁ לַחֲדַר בַּת-הָרַב.

"אֲבָל כִּי אֲהַבְתִּיךְ, הַיָּפָה!

עוֹד עֶבֶד הָיִיתִי לַפָּרִיץ הַגֵּא,

בִּגְלָלֵךְ נָתַתִּי אֶת יָדִי לִפְנֵי

הַמֶּרֶד, לָךְ נַפְשִׁי עָיָפָה.

בִּגְלָלֵךְ עָלִיתִי עִם נְעָרַי הֲלֹם,

הוֹי הוֹי, בַּת-הָרָב הַיְפֵהפִיָּה.


"אִלּוּ לֹא אֲהַבְתִּיךְ, לְקַחְתִּיךְ זֶה-כְּבָר

כְּכָל אַחְיוֹתַיִךְ בְּמַחֲנֵנוּ…

הִתְנַצְּרִי, הִכָּנְסִי לְאַבָּא וַסִּיל;

הַיּוֹם, עוֹד הָעֶרֶב בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל

נָחֹגָּה אֶת חַג-כְּלוּלוֹתֵינוּ.

אֲצַו לָךְ מְעִיל-קְטִיפָה, הִינוּמָה שֶׁל פָּז,

מָאתַיִם נְעָרַי שׁוֹשְׁבִינִים!"


חִוֶּרֶת הַנַּעֲרָה, אַךְ מִלִּים לָהּ עוֹד:

"הַלְוַאי מַר-הַמָּוֶת טָעָמְתִּי!

הַנַּעַר, אֵיכָכָה זֶה אֶשְׂמַח אֶל גִּיל,

אֶתְכַּסֶּה בְּהִינוּמָה וְאֶעֱטוֹף מְעִיל,

אֲנִי אַךְ-זֶה תְמוֹל הִתְיַתָּמְתִּי…

הֲלֹא יְקַדְּמוּנוּ עַל אֵם-כָּל-רְחוֹב

שׁוֹשְׁבִינִים – כָּל אַחַי הַטְּבוּחִים."


אָז הָלַם הָעֶלֶם עַל שֻׁלְחַן-הָעֵץ:

"וַיְהִי כִּדְבָרַיִךְ, הַנַּעֲרָה!

שְׁבוּעַיִם אֲחַכֶּה… לְאוּמַן הָעִיר

בָּא הֶטְמַן-הַמְּדִינָה וְעִמּוֹ הַ“בְּעִיר”,2

אוּלַנִּים הַקּוֹלְעִים אֶל שַׂעֲרָה.

שָׁם אֵרֵד עִם נְעָרָי; אִם לֹא יִפְגְּעוּ בִי

כַּדּוּרֵי פּוֹלָנִים – אָשׁוּבָה."

"חַכֵּה… אַךְ חַכֵּה-נָא… וְהַסְכֵּת וּשְׁמָע…

מִכַּדּוּר פּוֹלָנִי אַל תִּירָא!

אַךְ הַסְכֵּת… הַשְׁבָּעָה… סוֹד כָּמוּס הוּא לִי…

הֵן לַחַשׁ יָדַעְתִּי עַל כַּדּוּר כָּל כְּלִי,

מַה-תִּשְׂחַק? לֹא תַּאֲמִין? נַס-נָא מִיָּד!

יְרֵה בִי – הִנֵּנִי! כְּרֶגַע!"


וַיּוֹצֵא הַנַּעַר אֶקְדֹחַ יָקָר

עִם נְקֻדּוֹת-הַכָּסֶף. “הַיְמָאֵן?”

הִטְבִּיעַ בּוֹ כַּדּוּר וַיִּשְׁפֹּךְ אֲבַק-

הַשְּׂרֵפָה עַל רָבְדּוֹ, זָע הֶדְקוֹ הַדַּק.

“אֲנִי אֶל הַמְּזוּזָה אֶשָׁעֵן!”

הִרְעִים הָאֶקְדֹּחַ! וּבְאַנְחַת-הַתּוֹר

הַנַּעֲרָה צָנְחָה תַּחְתֶּנָּה.


מִנְּשִׁיקוֹת-פִּיו יִשַּׁק הָעֶלֶם הָרָם

אֶת עֵינֵי הַנַּעֲרָה, צַמָּתָהּ…

הֶעָצַם הַכַּדּוּר מִלַּחַשׁ שֶׁל מֵת?

אוֹ אָמְרָה הַנַּעֲרָה אִמְרָתָהּ בְּלֹא-עֵת

אוֹ שָׁכְחָה פִּתְגָּמָהּ, טָעָתָה?

וְאוּלַי…? פִּתְרוֹנִים אַךְ לֵאלֹהִים…

מִי יֵדַע לֵב אִשָּׁה עִבְרִיָּה!


סוינמדה 1924


  1. Хвалилися козаченкиНа Умань идучи,Будем драти, пани брати,З Китайки онучи.אבא ראש לפלוגת היידמקים.  ↩

  2. כנוי של גנאי להמון העם  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

קבצנים

מאת אברהם רגלסון (פרוזה)

שנים מלמדים בבית-ספר, אָדון וא“ו-החיבור ואנוכי. א' וא”ו-החיבור לוקח משכורתו בגאון; לי היא ניתנת כנדבה. אפילו אם אעמול כפלים, אפילו אם אתן מיטב מוחי וחלבי בהוראה, לעולם חושד בי המנהל, וחושדים בי התלמידים, כי נקודת-נפשי הפּנימית היא במקום אחר: כי צל בעיני בת-מלכה רחוקה, או הבנין הגיאומטרי של קור-עכביש, מעסיק את לבי יותר מגניבת-דעת מצד תלמיד בשעת בחינה; כי, בהתלבט המורים מתוך צער בשאלה העמוקה, אם יש לחבר כתה ב“ג עם ב”ד, או ג“ח עם ג”ט, אני מאוד אדיש לצערם.

שנים מתרגמים ספר בשביל המו“ל, אני וא' חתימת-שפם. תרגומי שלי מהולל מפי מבקרים וקוראים; של חתימת-שפם – אין איש מזכירו. אף-על-פי-כן, נכנס חתימת-שפם אל המו”ל כאורח טוב;הוא בטוח בהם, והם בטוחים בו. אני בא בשפה רפה. יודעים המו“ל, כי מלאכה שהם נותנים לי ולא אני בחרתיה, או מלאכה שאני בחרתיה והם נותנים אותה לאחרים – נפשי האמנותית רגוזה בגללה. לחתימת-שפם אין נפש אמנותית, ואין דורשים ממנו שימכור אותה. על כן, הוא – מעגלותיו עם המו”ל חלקים; ואני – הליכתי אתם בקושי. בלבם עלי: “ראו-נא את חוצפתו של בעל-חלומות זה הרוצה להגיד לנו מה להוציא אל השוק ואת מי להעביד!” ובלבי עליהם: “ראו-נא את אנשי-המסחר הללו המחליטים מה יהיו בני-ישראל קוראים, ומי יהיה עושה בחומר-הקריאה! וי לספרות, לידי מי היא מופקדת!” וכשאני מקבל איזו עבודה מן המו"ל, גם כי אתן להם את תמצית-כשרוני, הם מרגישים כי צדקה גדולה עשו עמדי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.