לָמָּה זֶּה גָּבַהּ לִבְּךָ רָמוּ עֵינֶיךָ
הֲלֹא אַךְ עָפָר אַתָּה אַךְ רוּחַ יְחַיֶּיךָ
תֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ תֵּצֵא גַּם הָרוּחַ
אַךְ גּוּשׁ עָפָר תִּהְיֶה תִּשְׁכַּב תָּנוּחַ
הֲתִתְפָּאֵר מַעֲטָפָה אוֹ מִטְפַּחַתעַל אֶבֶן הַיְקָרָה אֲשֶׁר בָּהּ מוּנַחַת
הֲלֹא הָאֶבֶן בְּכֶתֶר מַלְכוּת תּוֹפִיעַ
וְהַמִּטְפַּחַת תִּבְלֶה בָּאֵפֶר תַּצִּיעַ
כֵּן גַּם נִשְׁמָתְךָ תַּעֲלֶה שָׁמַיִם שָׁמָּהוְאַתָּה לְדֹמֶן תִּהְיֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
חֶלְקָהּ עִם מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
וְאַתָּה אַשְׁפַּתּוֹת תְּחַבִּק אֶת עָפָר תִּתְרוֹעֵעַ
כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְאַפֶּךָ זְכוֹר יוֹם תַּעַזְבֶךָּאָז אַךְ אָבָק תִּהְיֶה בְּהִפָּרְדָהּ מִמֶּךָּ
אָדָם אַתָּה כָּל עוֹד בְּךָ רוּחַ וָנֶפֶשׁ
וּמִבַּלְעֲדֵיהֶן אַךְ חֹמֶר טִיט וָרֶפֶשׁ.