לוגו
שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁה
מיקום ביצירה:
0%
מנחם מנדל דוליצקי
שם היצירה...
mנחלת הכלל [?]
שפת מקור: רוסית
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשס״ד 2004
תוויות:

לֹא רַבִּים לְמוֹתִי יִבְכָּיוּ

כִּי רַבִּים אַשְׁאִירָה כָמוֹנִי,

וְרַבִּים כָּמוֹנִי כְבָר הָיוּ

שָׁרִים בַּשּׁירִים מֵעֹנִי.


וּבְמוֹתָם מֵחַיִּים נִשְׁכָּחוּ

אַף יָרְדוּ שִׁירֵהֶם נְשִׁיָּה,

סֹפְדִים אֲחָדִים נֶאֱנָחוּ,

נֶאֱנְחוּ וְנֶאֶלְמוּ דוּמִיָּה…


וּבְנֵיהֶם בְּלִי עֶזְרָה נִשְׁאָרוּ

וַעֲרֻמִּים כְּצֵאתָם מֵרָחֶם,

נְדִיבִים לָהֶם פְּרֻטוֹת צָבָרוּ

אַחַר – רָעֲבוּ לַלָּחֶם…


לָכֵן בְּנֵי עַמִּי, חָנּוּנִי,

חָנּוּנִי וַעֲשׂוּ בַקָּשָׁתִי,

לְעָשִׁיר אַךְ רֶגַע חִשְׁבוּנִי

אָז אֵדַע כִּי תִתְּנוּ שֶׁאֱלָתִי…


לֹא כֶסֶף פִּזַּרְתִּי לַאֲלָפִים –

אֲבָל גַּם נִקֵּיתִי מֵחַטָּאוֹת

וְאִם עָשִׁיר אֵינֶנִּי בִכְסָפִים –

עָשִׁיר אָנֹכִי בִּדְמָעוֹת…


עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי נֶאֱנַחְתִּי,

נִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגוֹתָי;

עַל הַרְרֵי צִיּוֹן שָׁפַכְתִּי

כְּזֶרֶם מֵי נֹחַ דִּמְעוֹתָי


אַנְחוֹתַי כַּסּוּפוֹת סָעָרוּ,

שָׁם אַנְחוֹת מוֹתִי תִּשְׁמָעוּ;

דִּמְעוֹתַי כִּגְשָׁמִים נִגָּרוּ,

בָּהֶן לְשַׁד חַיַּי תִּמְצָאוּ.


תַּחַת שְׁמֵי צִיּוֹן הַנּוּגָה,

אִם תִּרְאוּ עֲנָנָה מְרַחֶפֶת,

שְׁחֹרָה וּמְלֵאֲתִי תוּגָה

וְטִפָּה אַחַר טִפָּה נֹטֶפֶת.


תֵּדְעוּ כִּי נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה,

הַמָּרָה מִתְּחִילַּת בְּרִיאָתָהּ,

שָׁם צְרוּרָה בָעֲנָנָה לְמָעְלָה,

תָּעוּף וְתִשְׁפֹּךְ מְרֵרָתָה…


לָכֵן בְּנֵי עַמִּי חָנּוּנִי,

חָנּוּנִי וַעֲשׂוּ בַקָּשָׁתִי,

אַךְ רֶגַע לְעָשִׁיר חִשְׁבוּנִי,

אָז אֵדַע כִּי תִתְּנוּ שֶׁאֱלָתִי…


לֹא אֶשְׁאַל כִּי תִבְכּוּ אָז אוֹתִי,

עֵת קִרְבִּי תּוֹלָעִים יִזְחָלוּ,

כִּי מַה לָּכֶם לִבְכּוֹת לְמוֹתִי,

וּבְחַיַּי הַיוֹם לֹא תִצְהָלוּ…

לֹא אֶשְׁאַל כִּי בָנַי הַקְּטַנִּים

לֶחֶם תַּאֲכִילוּ לְשָׂבְעָם,

כִּי אִם עַתָּה בָּרָעָב הֵם מִתְעַנִּים

מִי יִזְכֹּר, מִי יִפְקֹד אָז נָוָם?!..


אַךְ זֹאת הִיא, בְּנֵי עַמִּי שְׁאֵלָתִי

אֹתָהּ אַל תִּמְנְעוּ מִמֶנִּי,

מַצֵּבָה אַחַת קְטַנָּה עַל קְבוּרָתִי,

הַעֲמִידוּ כִּי אֵלֵך וְאֵינֶנִּי.


אַל תַּרְבּוּ לְפַזֶּר לִי תְּהִלּוֹת

בִּמְלִיצוֹת נִשְׂגָּבוֹת וּמְשָׁלִים,

כִּי מַה זֶּה פִזָּרוֹן בְּמִלּוֹת

בִּמְקוֹם שָׁם קַמְצָנוּת בִּשְׁקָלִים?..


אַךְ אַחַת עַל צִיּוּן קְבוּרָתִי

לָעַד לְמַזְכֶּרֶת הַשְׁמִיעוּ,

כִּי הָיְתָה בַת צִיּוֹן חֶמְדָּתִי,

עֲדֵי אָטַר קִבְרִי עָלַי פִּיהוּ,


וּמֵרוּחַ נִשְׁבָּרָה נֶאֱמָנָה

הִתְפָּרְצוּ אַנְחוֹתַי הַנּוֹרָאוֹת,

וָאֵבְךְּ הֲרִיסוּתָהּ, חֻרְבָּנָה,

עֲדֵי כָלוּ עֵינַי בִּדְמָעוֹת…


וּתְהִי נָא מַצַּבְתִּי מַזְכֶּרֶת

לְבָנַי כַּאֲשֶׁר יִגְדָּלוּ:

לְבַל תִּהְיֶה בָּם רוּחַ אַחֶרֶת

וּכְיֹלְדָם שְׁלום צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ!


אַז תַּחַת שְׁמֵי צִיּוֹן הַנּוּגָה

אִם תִּרְאוּ עֲנָנָה מְרַחֶפֶת,

שְׁחֹרָה וֹמְלֵאֲתִי תוּגָה

וְטִפָּה אַחַר טִפָּה נֹטֶפֶת,


תֵּדְעוּ כִּי נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה,

הַמָּרָה מִתְּחִיּלַת בְּרִיאָתָהּ,

לָכֶם בִּמְרֵרָתָה מִמָּעְלָה

תִּשְׁפֹּךְ גַּם דִּמְעוֹת תּוֹדָתָהּ…


מאסקווא 15 יאנוואר 1888