מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בית החפשית

מאת: מאיר הלוי לטריס

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לחולי בית ישראל בעיר האמבורג 1

פֹּה בֵית חָפְשִׁית לְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל

לִבְנֵי אֱנוֹשׁ מְרוּדִים פִּי שְׁנָיִם

מֻכִּים וּמְעֻנִּים בָּחֳלִי וָעֹנִי

וְעוֹד בָּם שְׁלִישִׁיָּה: צָרַת אֲחֵיהֶם!


זֹאת הָאַחֲרוֹנָה כָּבְדָה מִכֻּלָּם

מַחֲלָה נוֹשֶׁנֶת לְאֶלֶף דּוֹר

מַתְּלָאָה מִנִּי מִצְרַיִם הִסִּיעוּ

וֹמִיאוֹרֵי מָצוֹר כָּל תַּחֲלֻאֶיהָ;


כְּאֵב נוֹרָא מֵאֵין רִפְאוּת תְּעָלָה

כָּל צֳרִי גִלְעָד לֹא יִגְהֶה מָזוֹרוֹ

אֲמָנָה וּפַרְפַּר לֹא יְרַפְאוּ שִׁבְרוֹ

וְכָל רְפוּאוֹת בֵּית דַּוָּי גַּם יָחַד.


הֲיִרְפְּאוּ מַחֲלָה זֶה יָמִים יָבוֹאוּ?

נֶגַע הִנְחִילוּ אָבוֹת לַבָּנִים?

הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְנִין וּלְנֶכֶד בְּיַעֲקֹב

לְהִנָּצֵל מִפָּח לְהַצְלִיחַ בָּאַחֲרוֹנָה? –


פְּלִיאָה זֹאת מֶנִּי! אֻלָּם בְּטֶרֶם כֹּל

הָאִישׁ טְהָר לֵבָב נְפָאֵר לִתְהִלָּה

כִּי הֵקַל עוֹל סֻבֳּלָם בְּחֶסֶד וָדַעַת

מַטִּיף לָעָם זוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָם.


מַה-יָּקָר אִישׁ דָּגוּל זֶה חוֹנֵן וְנוֹתֵן!

בָּנָה בֵּית מַחְסֶה לִשְׁפָלִים נִדְכָּאִים

אַף הֵכִין שִׁקּוּיָם, רוֹפְאִים לְרַפֵּא

וּמַצָּע לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי.


הָאִישׁ רַב עֲלִילִיָּה! עָשָׂה וַיּוּכָל

יָגַע וּמָצָא שָׂכָר לִפְעוּלָתוֹ

וַיְהִי לְעֵת רַד יוֹמוֹ נָטָה לַעֲרוֹב

וַיִּשְׁבּוֹת וַיֵּתֵּן שְכָרוֹ לִצְדָקָה;


נָתַן מַשְׂכֻּרְתּוֹ בִּמְלֹא חָפְנַיִם

וּמִבְחַר נִדְבוֹתָיו – דִּמְעָתוֹ עַל לֶחֱיוֹ,

דִּמְעָתוֹ וּבִכְיוֹ מִשּׁבֶר רוּחַ

כִּי מַחֲלַת בַּת-עַמּוֹ כָּבְדָה לְהֵרָפֵא!


  1. בית חולים זה כוננו ידי הגביר המנוח שלמה היינע ז"ל למזכרת נצח על שם אשתו הגבירה אשר הלכה לפניו לארץ החיים. השיר הזה כתוב על פי שיר אשכנזי לבן אחותו המשורר המפואר H. Heine אמנם אפס קצה תראה פה מטעם הנודע למשכיל.  ↩

מאיר הלוי לטריס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס
יצירה בהפתעה
רקע

משֶׁה לֵיבּ לִילְיֶנְבְּלוּם

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

רשימה


משה ליב לילינבלום התנגד לדעותי, ולא נמנע פּעם בפעם מיַדוֹת אבן בי. גם אני לא טמנתי ידי בחיקי ודיברתי עמו קשות; אולם אותו דבר לא יכול לעכר בעיני תמוּנת הסופר הגדול הזה, שהיה לכולנו זמן רב לעינים.

ואת הימים האלה, ימי השאון והתרועה, ההשכלה והחירות, ימי מלחמת הדת והחיים, לעולם לא אשכח. לא אשכח את זה האיש משה, אשר עמד בקשרי המלחמה והיה החלוץ והמצביא במחנה.

“אדם קרוב אצל עצמו; וכשהוא מתבונן אל חללו של העולם הגדול, צריך הוא לדעת תחילה את החיים שהוא חי, שהרי מכל העולם כולו אינו מרגיש אלא מה שנוגע לחייו”.

אותם הדברים הפּשוטים, שכתבם אלישע בן אבויה בשמו, ביום הכיפוּרים שחל להיות בשבת, וציוה אותם למסרם לנו, לנו “מתי התלמוד” המקיצים לתחיה, פּעלו עלינו ויעוררו את לבנו בכל תוקף.

ימי “אהבת ציון” וכל שירת “אודם השמים” עברו, “ביאורי מקראות” וחכמת־הטבע היבשה של צבי הכוהן רבינוביץ לא הספּיקו לנו עוד, וריב“ל במחקריו הישרים ב”בית יהודה" ו“תעודה בישראל” חדל להיות האיש אשר אותו אנו מבקשים.

חפצנו היה להילחם, לצאת לקרב נגד יושבי המבואות האפלים, להילחם מלחמת הבנים עם האבות ולצאת מ“עמק הרפאים”…

הוידוּי הגדול של צלפחד בר־חושים התועה, האיש הקובל על אבותיו, הקובל על רבותיו, הקובל על החיים הצרים משנות דור ודור והקובל על הכתב והמכתב, שהחשיכו את חיינו, שהובישו לשד נעורינו ועשו אותנו ללא־אדם – העיר אותנו להרגיש את הדוחק אשר בנשמתנו אנו, ועורר בנו געגוּעים וכליון־נפש, להתיר חרצוּבות קדם ולצאת מהמאסר הארוך…

כחזון גדול היו לנו הדברים האלה, חזון המתאר ומראה לנו עין בעין את כל העוני השׂורר בחיינו באשמת האבות המוּכּים בסנוֵרים, ואת הליקויים הרוחניים והחמריים אשר הסבו לנו, את הצר והמצוק אשר מצאונו ויכלו אותנו מנפש ועד בשר. לא זכרונות מתמול נגולו לפנינו, כי אם חיינו אנו, חיינו כמו שהם מצאנו בדבריו.

המועקה אשר בחיינו, הצללים אשר מסביב לנו, כל האופל שבמסורת קדומים ובחיים שבכתב, טשטוש הספר ואפיסת כוחו להאיר ולתת לנו את אשר אנו צריכים, את אשר אנו מחפּשים, הכל נגלה לנו על ידי דברי לילינבלום; והכל תיאר בצבעים קלים ובשפה ברורה, בשפה שבה נפשנו מדברת בעצמה, בשפה שהיתה מדברת בה, לוּ אך ידעה לדבּר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.