מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל!

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לָעַשְׁתֹּרֶת שִׁיר וְלַבֵּל:

נְחַשׁ-הַפַּחַת, קְאַת-הַלֵּיל,

דְּרוֹר לַיֵּצֶר. שִׁיר לַחַי,

צְאוּ מִתּוֹךְ עֲרוּצֵי גַיְא,

מִן עֳרֵמוֹת עֲלֵי-רֹאשׁ,

מִנַּהֲלוּלֵי גִּזְעֵי-בְּרוֹשׁ.

עִזְבוּ נִקְרוֹת צוּר וָבוֹר!

לִקְרַאת שְׂמָחוֹת, לִקְרַאת גִיל

פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!

חָמְדָה חַמָּה אָרְחוֹת-אוֹר,

וְשֶׁמֶשׁ-אָבִיב נֵעוֹר חַם,

מַרְעִיל בְּשִׁגְיוֹנוֹתָיו דָּם.

בָּא הַתּוֹר, בּוֹ נֶגַע גְּבוּל

שִׁיר אֶשְׁתָּקַד בִּזְרַע בּוּל.

מִכִּנְטוֹת הַיּוֹם עַד תֹּם

שְׁבִיל הַמַּזָּל וְנָגַע תְּהוֹם,

בַּעַל-כָּנָף בָּא אֲחוּז-

מִסְתְּרֵי חַיִּים, בָּא בִּכְרוּז.

סִיעוֹת בָּאוֹת חִישׁ בִּיעָף.

לַהֲקָה וְלַהֲקָה, קַו לָקָו,

בָּאֲלַכְסוֹן וּבַחוּג –

וּמִתְפָּרְדוֹת זוּג וָזוּג.

וְלָעֲרָבָה פְּנֵה וְלַזְּאֵב:

קוּם וְאֻשַּׁרְתָּ מִתּוֹךְ כְּאֵב.

וְהִכָּה לִבְּךָ, בֶּאֱחֹז

בִּשְׁרִירֶיךָ אֵל בָּעֹז.

כֹּחוֹת טְמִירִים בָּךְ וּשְׁיַר

זִרְמֵי דוֹרוֹת מִשֶּׁכְּבָר,

נַחֲלַת עָבַר נוֹתֵן צָו,

פֶּלִי, מָלֵא אוֹן וָרָב,

נֶחְבָּא עָמֹק בְּתוֹךְ הַיֵּשׁ,

כְּרֶשֶׁף גָּלוּם בְּאֶבֶן שֵׁשׁ.

הוֹי, בֶּן-אָדָם, לִקְרַאת גִּיל

פַּנּוּ דֶרֶךְ, סֹלּוּ שְׁבִיל!

מְלֹא הַחֹפֶן חִטַּת פָּז

אֶזְרֹק בְּפָנֶיךָ – רָז

בַּגַּרְגְּרִים וְתוֹכָם – לְשַׁד-

חַיֵּי עוֹלָם, חַיֵּי עַד,

וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד –

בְּרַהֲטֵי דָּמֶיךָ יְקוֹד:

קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק –

מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק!

וְנִבַּטְתָּ עִם הַבַּת

לָאֲדָמָה – וְהִיא הֲרַת

דּוֹרוֹת-דֶּשֶׁא וְשִׁבְטֵי חַי,

פּוֹרְצִים, נוֹבְעִים עַד בְּלִי דַי:

שְׂפוּנֵי-הַר וּטְמוּנֵי-חוֹל,

חַיֵּי-מָחָר, פִּגְרֵי תְּמוֹל,

בְּחַיֵּי-אוֹר וּבְחַיֵּי-צֵל

זֶרַע שֶׁמֶשׁ, זֶרַע בֵּל.

וְחֵיל-הַיָּם בְּמִסְגֶּרֶת חוֹל

קֵדְמָה וְיָמָּה נוֹשֵׂא בְּעֹל

שֶׁל הֵרָיוֹן וְלֵידַת עַד:

מִן הַנַּחַל אֲשֶׁר רַד

וְעַד הַיָּם שֶׁחָסְנוֹ צוּר,

בְּטִפּוֹת צִנּוֹר עַל הַשּׁוּר,

עַל-פִּי מַעְיָן וּשְׂפוֹת בִּיב,

בְּמַחְשַׁךְ-תְּהוֹם, בְּאוֹר וָזִיו.

וְנִקְלַט בְּנַפְשְׁךָ הַסּוֹד

מָלֵא רָזִים, מָלֵא הוֹד –

מִשְׁפַּט חַיִּים הוּא וָחֹק:

קוּם וַעֲלֵה, אֱמַץ וַחֲשׁוֹק!


קיריקובקה, 1909

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

באשמת "כנסת ישראל"

מאת איתמר בן-אב"י (מאמרים ומסות)

תועבת הכתל נמשכת

זו שנה כמעט – ועוד הנבלה הכתלית נמשכת.

נמשכת – אמרתי.

הוי מה גדולה הטעות והמלה מה קטנה:נמשכת – כשעל צד האמת אין היא בלתי אם מתחדשת ללא הפסק, משתנית לאין גבול, מתחמרת לבלי די. מבבלי משים, כמעט, הולך השריד האחרון למחמדי עברנו הבטוח, המוחשי, הסמלי הלך והשתמט מבין ידינו למראית עין ממש. נדבך אחר נדבך, אבן אחר אבן, רגב אחר רגב. עוד מעט קט – ומסביב לכתל-הכתלים הלזה, לכתלנו האחד, לכתלו של כל ישראל כולו בתפוצותיו המרחקיים– עוד מעט קט ומסביב לו, גם על פסגתו, בקרקעיתו ומתחתיה אפילו לא תשאר לנו אמה על אמה, זרת על זרת. מגדלים ומסגדים עולים כבר משמאל. מכשולים וחתחתחם מתערמים כבר מימין. בלי ריתוי ורתיעה – עוד פרחחי המשמצים זורקים את גלליהם על ראשי המתפללים. כבמזיד ובכונה תחילה– עוד חמורים ואתונות משפיכים את זבליהם בזויות ובמבואות. לבית כסא גדול, למחראה ענקית, שצחנותיהםם תעלינה באף כל מבקר ותייר, – אם יהודי ונוצרי– אומרים שונאינו להפכה בהמשך השנים – כשממעל לה, על אמיר הנדבך האחרון בגבהו הרם, ומבעד לה, על פני המוריה הרחבה וזכת האויר פאר והדר לשכינה נכריה. בקיצור: מכל המשגב הקדמון, מכל גאות הדורות, מכל הקדשה האלהית, בעבריותם הראשונית, רק עננות לעינינו מרחפות וגונחות וכבימי הלוי, עם קינתו לציון הבוכיה., רק שממון וצָיון בלב הבירה הבנויה…

ואנחנו עודנו שותקים.

ואנחנו עודנו חובקים את ידינו ללא מרית-איתנים נגד עוצם הזדון.

ואנחנו רק נושכים את שפתותינו מתוך אין-אונים מדהים לתחילת כל פעולה ולהמשכת כל מלחמה.

הקטן בדורות ישראל

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.