מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(תרכ"ב)


גַּם חוֹמוֹתַיִךְ, צִיּוֹן, הִתְעַרְעָרוּ

טֶרֶם הַפְּרָצִים הִסָּתֵם הֵחֵלּוּ;

טֶרֶם אַבְנֵי שָׁתוֹתַיִךְ נִקְשָׁרוּ

שָׁבְתָה הַמְּלָאכָה, הַבּוֹנִים חָדֵלוּ.

וּכְבָר בָּנַיִךְ אֶל טוּבֵךְ נָהָרוּ

וּבְיוֹם צַר בָּךְ סִתְרָה לִמְצוֹא יִחֵלוּ,

אַךְ פִּתְאֹם מַרְעִידִים עָמָדוּ, שָׂעָרוּ,

כִּי כָל מַאֲוַיֵּיהֶם יַחַד שִׁכֵּלוּ.

אֵיךְ חַתּוּ – יֵילִילוּ – נִרְפּוּ בֹּנָיִךְ,

עָזְבוּ מִשְׁמַרְתָּם, רוּחַ בָּם לֹא קָמָה!

הַאִם מֵחֲמַת הַשּׁוֹמְרוֹנִים שׂטְנָיִךְ?

הַאֵין גַּם אֶחָד בֶּן-חֲכַלְיָה שָׁמָּה

יָעִיר אֶת רוּחָם, אַהֲבָתֵךְ בָּם יֶרֶב,

יוֹרֵם, כִּי לֹא נִבְנֵךְ אִם לֹא נִלְחָמָה

אִם לֹא נַעֲבוֹד בַּיּוֹם נִשְׁמוֹר בָּעֶרֶב;

אִם לֹא יָד אַחַת תִּכְנוֹס אֲבָנָיִךְ

עֵת הַשֵּׁנִית תַּחֲזִיק מָגֵן וָחֶרֶב?!

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

חיי נמלים

מאת מוריס מֶטֶרְלִינְק / רחל המשוררת (מאמרים ומסות)

פאריס, 1920

עבודתו האחרונה של מוריס מטרלינק באה להשלים את שורת עבודותיו על בעלי חיים חברתיים. גם ספרו זה, כמו השנים שקדמו לו (“חיי דבורים” ו“חיי טרמיטים”) איננו מחקר מדעי בלבד. טבעוני, פילוסוף ופייטן חברו יחד לשוות לספר את אפיו המיוחד, הקסם המטרלינקי המיוחד.

הספר הוא שירת הלל לנמלה, תקון המעוות של שמלים בכל הדורות, שתֵארוה כיצור דוחה ועלוב, בקמצנותה, דקדוקי עניות, אנוכיותה. “עתה מוכח – אומר מטרלינק – כי הנמלה היא אחד היצורים האציליים ביותר, הרחמניים ביותר, המסורים ביותר, הנדיבים ביותר על פני אדמתנו”, לא כלום לעצמה, הכל לזולתה, היא מסוגלת לצום במשך שבועות מבלי שזה יזיק לה ומבלי שתחדל מלשוטט לרגל עניניה. כל מה שהיא אוספת ואוגרת ללא ליאות ובחירוף נפש נועד לצרכי הכלל.

אמנם מותנות הסגולות הנעלות האלה באיבר אחד מאיברי גופה, המבאר את הפסיכולוגיה שלה, ואת מוסרה. בקצה בטנה של נמלה נמצא כעין כיס, שיש לכנותו כיס ציבורי. הכיס הלז נבדל מהקיבה הפרטית, והמזון המצטבר בו מספק בראש ובראשונה את רעבון הכלל. אגב שהוק מוציאה הנמלה מתוך המחסן טיפת נוזל ומושיטה לכל דיכפין. אין היא יודעת הנאה אחרת מלנדב את פרי עמלה העקשני.

יתכן לתת להופעה הזאת ביאור מיכני ולא לראות בה אלא הגבה אבטומטית על מגע קרני המשוש של המבקשות להִזון, “אם כן – אומר מטרלינק – מה ישאר ממרבית מעשינו ומעלותינו אנו אם נפרש אותם בדרך זו?” אין לבו של מטרלינק הולך אחר פשר חומרני לתעלומות ההויה. היה נוטה להאמין, כי הסדרים הנפלאים של קן הנמלים, וההרמוניה השלמה אשר בו, יסודם באהבת הזולת ובאהבת הדור הצעיר, המציינות את הנמלה. “מדינת נמלים היא רפובליקה של אמהות”.

אין למצוא בטבע עוד דוגמא אחת של אהבה אמהית כזאת. “כי תקרע את בטנה של אחת הפועלות המתאמצות למלט דיירה, כי תעקור את שתי רגליה האחוריות – אם יש לך לכך האומץ המתועב – היא תאחז את דרכה הלאה, מבלי להרפות ממשאה, כשהיא מתנהלת על ארבע הרגלים שנותרו לה וגוררת מעיה אחריה, ולא תסכים למות כל עוד לא הניחה את הדיירה במקום בטוח”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.