לוגו
חֲזוֹן בְּעוּלָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע אֶת הַזָּמִיר כִּי יִפְצַח מִזְמוֹר-אָבִיב;

הָעֶפְרוֹנִי, יוֹשֵׁב עַרְשׂוֹ-אֲדָמָה, אַךְ הוֹפִיעַ בֹּקֶר,

מַחֲשֶׁה, מַקְשִׁיב; אָז יִקְפֹּץ מִשְׂדֵה-הַדָּגָן הַמִּתַּלְתֵּל,

וְרוֹמְמִיּוּת יְנַצֵּחַ עַל מַקְהֵלַת-הַיּוֹם – סִיל! סִיל! סִיל! סִיל!

נָסֹק עַל כַּנְפֵי-אוֹר אֶל מֶרְחָב סַגִּיא,

נָתֹן הֵדֵי-הֵדִים מוּל קוּנְכִיַּת-חֶמֶד רְקִיעִית, כְּחֻלָּה וְנוֹהָרֶת;

גְּרוֹנוֹ הַזָּעִיר בְּרוּחַ-קֹדֶשׁ עָמֵל: כָּל נוֹצָה

עַל צַוָּאר, חָזֶה וּכְנָפַיִם רוֹטֶטֶת מִנִּי הַשְׁפָּעָה אֱלֹהִית;

תֵּבֵל כֻּלָּה בִּדְמָמָה תַּאֲזִין, וְשֶׁמֶשׁ נוֹרָא-הוֹד

דּוֹם נִצָּב עַל הָהָר, הַשְׁקֵף עַל קְטוֹן-צִפֳּרִים זֶה

בְּעֵינֵי רוֹךְ-עַנְוָה וּפְלִיאָה, אַהֲבָה וְיִרְאָה.

אָז בְּאַדִּיר מִמַּחֲבוֹאָן הַיָּרוֹק כָּל הַצִּפֳּרִים פּוֹתְחוֹת זִמְרָתָן;

הַטֻּרְדוֹס, הַפִּשְׁתּוֹן, חוֹחִית-הַזָּהָב, הָאַדְמוֹנִי וְהַגִּדְרִית,

מְעוֹרְרִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵהִרְהוּרֵי-מָתְקוֹ בְּרֹאשׁ-הָהָר;

שׁוּב הַזָּמִיר צוֹרֵף מִזְמוֹרוֹ, וְכָל הַיּוֹם

וְכָל הַלַּיְלָה יְוַעֲוֵעַ רָוֶה, וְכָל עוֹף-רְנָנוֹת

קַשּׁוּב אֶל קוֹלוֹ כַּבִּיר-הַהַרְמוֹנִיָּה בְּעֶרֶץ וְאַהַב.

זֶה חֲזוֹן קִינַת-בְּעוּלָה עַל אוֹלוֹלוֹן.


הַבּטֵ תַּבִּיט הַפְּרָחִים, כִּי יַעַרְפוּ יִקְרַת-רֵיחוֹתֵיהֶם,

וְאֵין אִישׁ יוּכַל יַגִּיד אֵיךְ מִמֶּרְכָּז כֹּה קָטָן מְתָקִים כָּאֵלֶּה יִשְׁפָּעוּ;

בְּשַׁגָּם יִשְׁכַּח כִּי בְּקֶרֶב הַמֶּרְכָּז הַהוּא הַנֵּצַח מַרְחִיב

פִּתְחֵי-עוֹלָם, אֲשֶׁר עוֹג וַעֲנָק אֲיֻמּוֹת יִשְׁמָרוּם.

תְּחִלָּה, טֶרֶם יִבָּקַע שַּחַר, חֶדְוָה בְּלִבּוֹת-פְּרָחִים נִפְקַחַת,

חֶדְוָה עַד לִידֵי דְמָעוֹת, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ, בַּעֲלוֹתוֹ, יִמְחֵן; וְהִנֵה תִּימוֹס-הַבָּר

וְהָעִזִּיָה – פְּלוּמִית וְרַכָּה, הַמִּתְנַפְנְפִים בֵּין קָנִים,

קַלִּילוֹת יִקְפְּצוּ עַל גַפֵּי אֲוִיר, רִאשׁוֹנִים לִמְחוֹל-הַנּוֹעַם. מְעוֹרְרִים הֵם

אֶת הַדִּבְשִׁיָּה, אֲשֶׁר נִסְמֶכֶת אֶל-אַלּוֹן יָשְׁנָה: תִּפְאֶרֶת-הַרַאֲוָה

מִתְהוֹלֶלֶת לְדַרְכָּהּ עֲלֵי-רוּחַ; הַזִּיוָנִית הַחֲמוּדָה – קוֹץ-הַלּוֹבֶן,

פּוֹקַחַת עֵינֶיהָ הָרַבּוֹת וְהַנָאווֹת; אַךְ הַשּׁוֹשַׁנָּה, וְאִם תַּאֲזִין, עוֹדָהּ יְשֵׁנָה

אֵין מֵעִיז לְהֲקִיצָהּ: עַד מְהֵרָה הִיא פּוֹקַעַת עַרְשָׂהּ עַל יְרִיעוֹת-הַתּוֹלָע

וְיוֹצֵאת בְּמַלְכוּת שֶׁבְּתִפְאָרֶת: פֶּרַח וָפֶרַח –

הַוַּרְדִיָּה, הַיַּסְּמִין, נִצַּת-הַקִּיר, הַקַּרְנְפוֹל,

הַיּוֹנְקִיל, חֲבַצֶלֶת הָרַחֲמִים – פּוֹתֵחַ רְקִיעָיו; כָּל עֵץ

וְנִצָּן וְעֵשֶׂב חִישׁ מְמַלֵּא אֲוִיר בְּמָחוֹל בְּלִי מִסְפָּר,

אַךְ הַכֹּל בְּסֵדֶר נָעִים וחָמִיד. בְּנֵי-אָדָם הֵם חוֹלֵי-אַהֲבָה:


כֵּן חֲזוֹן קִינַת-בְּעוּלָה עַל אוֹלוֹלוֹן.


מתוך הפואימה הנבואית “מילטוֹן”