שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע אֶת הַזָּמִיר כִּי יִפְצַח מִזְמוֹר-אָבִיב;
הָעֶפְרוֹנִי, יוֹשֵׁב עַרְשׂוֹ-אֲדָמָה, אַךְ הוֹפִיעַ בֹּקֶר,
מַחֲשֶׁה, מַקְשִׁיב; אָז יִקְפֹּץ מִשְׂדֵה-הַדָּגָן הַמִּתַּלְתֵּל,
וְרוֹמְמִיּוּת יְנַצֵּחַ עַל מַקְהֵלַת-הַיּוֹם – סִיל! סִיל! סִיל! סִיל!
נָסֹק עַל כַּנְפֵי-אוֹר אֶל מֶרְחָב סַגִּיא,
נָתֹן הֵדֵי-הֵדִים מוּל קוּנְכִיַּת-חֶמֶד רְקִיעִית, כְּחֻלָּה וְנוֹהָרֶת;
גְּרוֹנוֹ הַזָּעִיר בְּרוּחַ-קֹדֶשׁ עָמֵל: כָּל נוֹצָה
עַל צַוָּאר, חָזֶה וּכְנָפַיִם רוֹטֶטֶת מִנִּי הַשְׁפָּעָה אֱלֹהִית;
תֵּבֵל כֻּלָּה בִּדְמָמָה תַּאֲזִין, וְשֶׁמֶשׁ נוֹרָא-הוֹד
דּוֹם נִצָּב עַל הָהָר, הַשְׁקֵף עַל קְטוֹן-צִפֳּרִים זֶה
בְּעֵינֵי רוֹךְ-עַנְוָה וּפְלִיאָה, אַהֲבָה וְיִרְאָה.
אָז בְּאַדִּיר מִמַּחֲבוֹאָן הַיָּרוֹק כָּל הַצִּפֳּרִים פּוֹתְחוֹת זִמְרָתָן;
הַטֻּרְדוֹס, הַפִּשְׁתּוֹן, חוֹחִית-הַזָּהָב, הָאַדְמוֹנִי וְהַגִּדְרִית,
מְעוֹרְרִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מֵהִרְהוּרֵי-מָתְקוֹ בְּרֹאשׁ-הָהָר;
שׁוּב הַזָּמִיר צוֹרֵף מִזְמוֹרוֹ, וְכָל הַיּוֹם
וְכָל הַלַּיְלָה יְוַעֲוֵעַ רָוֶה, וְכָל עוֹף-רְנָנוֹת
קַשּׁוּב אֶל קוֹלוֹ כַּבִּיר-הַהַרְמוֹנִיָּה בְּעֶרֶץ וְאַהַב.
זֶה חֲזוֹן קִינַת-בְּעוּלָה עַל אוֹלוֹלוֹן.
הַבּטֵ תַּבִּיט הַפְּרָחִים, כִּי יַעַרְפוּ יִקְרַת-רֵיחוֹתֵיהֶם,
וְאֵין אִישׁ יוּכַל יַגִּיד אֵיךְ מִמֶּרְכָּז כֹּה קָטָן מְתָקִים כָּאֵלֶּה יִשְׁפָּעוּ;
בְּשַׁגָּם יִשְׁכַּח כִּי בְּקֶרֶב הַמֶּרְכָּז הַהוּא הַנֵּצַח מַרְחִיב
פִּתְחֵי-עוֹלָם, אֲשֶׁר עוֹג וַעֲנָק אֲיֻמּוֹת יִשְׁמָרוּם.
תְּחִלָּה, טֶרֶם יִבָּקַע שַּחַר, חֶדְוָה בְּלִבּוֹת-פְּרָחִים נִפְקַחַת,
חֶדְוָה עַד לִידֵי דְמָעוֹת, אֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ, בַּעֲלוֹתוֹ, יִמְחֵן; וְהִנֵה תִּימוֹס-הַבָּר
וְהָעִזִּיָה – פְּלוּמִית וְרַכָּה, הַמִּתְנַפְנְפִים בֵּין קָנִים,
קַלִּילוֹת יִקְפְּצוּ עַל גַפֵּי אֲוִיר, רִאשׁוֹנִים לִמְחוֹל-הַנּוֹעַם. מְעוֹרְרִים הֵם
אֶת הַדִּבְשִׁיָּה, אֲשֶׁר נִסְמֶכֶת אֶל-אַלּוֹן יָשְׁנָה: תִּפְאֶרֶת-הַרַאֲוָה
מִתְהוֹלֶלֶת לְדַרְכָּהּ עֲלֵי-רוּחַ; הַזִּיוָנִית הַחֲמוּדָה – קוֹץ-הַלּוֹבֶן,
פּוֹקַחַת עֵינֶיהָ הָרַבּוֹת וְהַנָאווֹת; אַךְ הַשּׁוֹשַׁנָּה, וְאִם תַּאֲזִין, עוֹדָהּ יְשֵׁנָה
אֵין מֵעִיז לְהֲקִיצָהּ: עַד מְהֵרָה הִיא פּוֹקַעַת עַרְשָׂהּ עַל יְרִיעוֹת-הַתּוֹלָע
וְיוֹצֵאת בְּמַלְכוּת שֶׁבְּתִפְאָרֶת: פֶּרַח וָפֶרַח –
הַוַּרְדִיָּה, הַיַּסְּמִין, נִצַּת-הַקִּיר, הַקַּרְנְפוֹל,
הַיּוֹנְקִיל, חֲבַצֶלֶת הָרַחֲמִים – פּוֹתֵחַ רְקִיעָיו; כָּל עֵץ
וְנִצָּן וְעֵשֶׂב חִישׁ מְמַלֵּא אֲוִיר בְּמָחוֹל בְּלִי מִסְפָּר,
אַךְ הַכֹּל בְּסֵדֶר נָעִים וחָמִיד. בְּנֵי-אָדָם הֵם חוֹלֵי-אַהֲבָה:
כֵּן חֲזוֹן קִינַת-בְּעוּלָה עַל אוֹלוֹלוֹן.
מתוך הפואימה הנבואית “מילטוֹן”