מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קִנְאָה

מאת: מריה שקפסקיה , תרגום: רחל המשוררת (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

לְעוֹף גְּדָל-אֵבֶר דּוֹמָה הִיא

וּמִשְׁכָּן לוֹ אֶרֶץ שְׁמָמָה.

מִתְלַבֵּט הָעוֹף, מִשְׂתָּרֵעַ

בְּתַבְנִית צְלָב אֲיֻמָּה.

וְחוֹלוֹת לָעוֹף הָעֵינַיִם,

עֲמֻקּוֹת עֵינַיִם כִּתְהוֹם,

מִתּוֹכָן עַצֶּבֶת נִבֶּטֶת,

וְנָכְרִי לָהֶן אוֹר שֶׁל יוֹם.

עַל לֵילוֹת עִם הָעוֹף שָׁהִינוּ

לֹא נוּכַל לְאִישׁ לְסַפֵּר.

רַק בָּעֶרֶב נֶחְסַר מָנוֹחַ

וְלַבֹּקֶר נֶחְוַר יוֹתֵר.

אַךְ אוֹתוֹת הַלֵּילוֹת הַלָּלוּ

הָאֶחָד בַּשֵּׁנִי יִקְרָא

בְּשָׂרֶטֶת שְׁחֹרָה עַל שְׂפָתַיִם

שֶׁנָשַק הָעוֹף הַנּוֹרָא.

מריה שקפסקיה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של מריה שקפסקיה (מחברת)
רקע
מריה שקפסקיה

יצירותיה הנקראות ביותר של מריה שקפסקיה

לכל יצירות מריה שקפסקיה בסוגה שירה

לכל יצירות מריה שקפסקיה

יצירה בהפתעה
רקע

לממשלת המַרש

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

כל הבוקר פעמוני דברי שיר, וזה כחצי שעה שאני יושב אצל שלחן עבודתי, העט רועד בין האצבעות – והגליון שלפני עודנו לבן כלו. עדין לא הכרעתי, מה דמות אערוך להגיון לבי ומה משקל אתן לו. החרוזים אמנם רצים אלי צמדים צמדים מאליהם, מוכנים ומזומנים לרתום את עצמם ב“מרכבתי”, ואולם רגלם איננה עוד רגל ישרה. בועטים הם. הצמד האחד מנתר אמפיברַכית והשני רוקד כנגדו דַקטילית.

“האין זה סימן מובהק, כי תאומים מתרוצצים בקרבי?” – אמרתי עם לבי על סמך הנסיון – “אם כן יפה לי ולהם שְהִיָה שעה אחת קודם הכתיבה. השירה טעונה דעה צלולה.”

ובהניחי את העט מידי, העתקתי מושבי אל החלון הפתוח, ואני יושב ומעשן פפירוסא ומסתכל החוצה.

היום יום קיץ סתם, אחד מימי המעשה. והשעה – לפני הצהרים, שעה שאין בה עוד מזריזות הבוקר, אבל עדין אין בה גם מעיפות הערב. השמש זרחה כמשפטה והאויר היה רך ונקי. שערים ופתחים וחלונות היו פתוחים בכל השכונה, ובני אדם וכלים, בין שמבחוץ ובין שמבפנים, היו עומדים חשופים לעין כל באמצע סדר יומם כל אחד במקומו עושה בשלו ומטיל לאויר השכונה את חלקו הקבוע ואת חוק יומו בקול, במראה ובתנועה, וכל תנועה קלה ושאינה קלה רושמת באויר את רושמה המיוחד.

מבעד לחלון הפתוח בבית מנגד – נגר חשוף זרועות מוליך ומביא על גבי קרש את מעצדו, וזה משמיע מתחתיו על כל שיפה ושפיפה כעין עטישה של כלב מצונן ומתריז בשעת מעשה פצלות דקות ולבנות, עשויות תלתלים תלתלים.

מבעד לחלון השני, הסמוך לשם, חיט שוקד על מכונת תפירה קשקשנית, שמנקרת בלי הרף בגוף עצמה ועושה במחטה “נקודין נקודין, חדודין חדודין”.

מאחד החצרות מגֵרה מר צורחת, כאלו היא היא הנגזרה לגזרים ולא הקורה שמתחתיה.

רוכלים ותגרניות מפריחים באויר כרוזיהם המשונים: אלה בקול תחנונים, אלה על דרך החרוז ואלה בדרך חדוד ובלשון נשמעת לשני פנים.

במאפל בית הנפח, מימין הרחוב, פטישים כפולי קול מתחרים זה את זה על גבי הסדנים ודפיקותיהם האמיצות, הכבדות, נופלות מתוך צליל עמום אל תוך הרחוב ככדורי ברזל.

מעבר לכתל אחד מכעכעים והומים מעלות ומורדות רעועים של קולות פסנתר מרוסק…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.