מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[תּוּגַת דְּמָמָה עָטְפָה חֻרְשָׁה]

מאת: אורי ניסן גנסין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

*

תּוּגַת דְּמָמָה עָטְפָה חֻרְשָׁה,

אַט יֵילִילוּ עֵץ וָפֹארָה;

גַּם לִבָּתִי תֶּמֶס תֵּלֵךְ

תַּחַת הֶמְיַת עֶצֶב נוֹרָא.

אֵי יִפְעָתֵךְ, מְלֵאַת חַיִּים,

מַה תֶּהֱמִי, חֻרְשָׁה נוּגָה?

אֵי, לִבָּתִי, שִׁירַת עֻזֵּךְ,

מַה תָּשִׂיחִי בְּלִי הֲפוּגָה?

כְּנַף רְנָנִים עָזְבָה חֻרְשָׁה

וַתִּתְעַטֵּף בָּעַצֶּבֶת;

וְיוֹנָתִי עֲזָבַתְנִי –

תֵּבְךְ לִבָּתִי הָאוֹהֶבֶת…

אורי ניסן גנסין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אורי ניסן גנסין
רקע
אורי ניסן גנסין

יצירותיו הנקראות ביותר של אורי ניסן גנסין

  1. תחילת דברים אחרונים (מאמרים ומסות)
  2. בימי שבתי צבי (פרוזה)
  3. מַתַּן תּוֹרָה (שירה)
  4. לכסא-משפט (פרוזה)
  5. אצל (פרוזה)

לכל יצירות אורי ניסן גנסין בסוגה שירה

לכל יצירות אורי ניסן גנסין

יצירה בהפתעה
רקע

סידאניע או לב נשבר ונרפא

מאת מרדכי דוד ברנדשטטר (פרוזה)

א.

הנרות אשר במנורות בכסף ישפכו זהר זהב בחדר מלר חסן ויקר, אורם יחָלק ויכָפל אלפי פעמים במראות הבדלח אשר על הקירות ומקרקע החדר ועד הספון יתנוסס הכל בהוד והדר. בפנת החדר עומד עוגב פתוח ועליו גליונות השיר פתוחים אך קולו לא ישמע, כי המון לשונותיו הלבנות כשלג תחרשנה יחדו והעלמה היושבת עליו לא תעיר ידה להעירן ולעוררן לתת בשיר קולן, כי עיניה ולבה אך אל אגרת קטנה ככף איש ומפיקה ריח דודאים, אשר בידיה הרכות. סידאניע יפה כלבנה, אך כעב קל יעיב עתה את זהר פניה וכענן עצב יראה במרום מצחה הצח מחלב. – המבין טורות האגרת אשר בידה יעלה עב ענן הענן הזה? – האנחה החרישית אשר תתגנב מבין פתחי פיה בהתבוננה בה תורנו למדי כי כן הוא, ועיניה היפות אשר תעופנה בכל רגע אל מורה השעות המה יראונו לדעת כי לבה בקרבה לא ינוח וחרדה היא לרגעים הבאים לקראתה. – לא כן הנערה היושבת על שלחן קטן ועיניה על המטפחת אשר היא רוקמת. גם אמנם היא איננה רעת התאר, אך פניה רחוקים מיפי סידאניע כרחוק שמלת צמר גפן אשר עליה מעשר בגדי גברתה ותפארתם, אפס כי יתר שאת לה על סידאניע גברתה במתת אלהים הנשקפת מעיניה השחורות, הלא היא: לב שמח, אשר תשא גם על שפתותיה הצוחקות תמיד, כאלו לא ידעה דאגה מה היא ועני איזה מקומו. –

“אך מה זה היה לך היום צלה, אמרה סידאניע, מדוע זה תדומי ולא תפתחי את פיך, האם תישני או נאלמת פתאם דומיה?”

"מדוע זה אדום ואחריש? תשאלי, השיבה הנערה בצחוק, אבל הודיעיני נא מלין אבחרה אתך היום יקירתי, נסתי להשיחך ותעניני תהפוכות כבחלום חזיון לילה, שַׁרְתִּי לך שירַי ותאטמי אזניך לקולי, אחריש אתאפק וגם בזה לא תבחרי. אין זאת כי אם תחפצי אשר אאנחה גם אנכי כמוך תמרורים, טוב איפא, אאנחה: אויה! – ההיטבתי להאנח סידאניע? – אך עתה הואילי נא ותרשיני גם לצחוק ולזמר, הלא? – "

“נערה מאשרה”, אמרה סידאניע בצחוק חן.

“ואמללה בבנות סידאניע העניה! ענתה צלה בלעג, הנה אוהבה יבא לה בחירה רצתה נפשה בו, ואיכה לא תעצב ותאנח!”

“עוד לא אוהביא הוא, וגם נפשי לא רצתה בו עוד” אמרה סידאניע בקול דממה.

“לא? שאלה צלה, האם לא באת אתו בברית התנאים? ואַת האם לא שאלו את פיך ותאמרי הן?”

“במו פי אמרתי הן” ענתה סידאניע ותאנח.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.