מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַחֲלַי אֲנִי חֶלְקְךָ

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

[אהבה]

אַחֲלַי אֲנִי חֶלְקְךָ,

אַחֲלַי שְׁמֹר חָקְךָ,

אֶגְוְעָה עֲלֵי חִשְׁקְךָ,

אֶשְׁכְּבָה אֱלֵי חֵיקְךָ,

אֶצְמְאָה – וּמֵי צִדְקְךָ / אֶשְׁאֲבָה.

בֶּאֱמֶת, הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ

מִי אֲקַו? וְעַל דַּעְתְּךָ

תַּאֲוַת לְבַב בִּתְּךָ

נִכְסְפָה לְבֵית שִׁבְתְּךָ –

שׁוֹבֲבָהּ, וְתִפְאַרְתְּךָ / שׁוֹבֲבָה!

רֵד, צְבִי, וְאֶזְרוֹעֲךָ

יֶחֱזוּ אֲשֶׁר שִׁמְעֲךָ

שָׁמְעוּ; וְגַן נִטְעֲךָ

יִבְּשׁוּ בְּמַדָּעֲךָ

אָמְרוּ: בְּאֵר יִשְׁעֲךָ / חָרְבָה.

הַדְּבִיר מְקוֹם נוּחֲךָ

זַעְפְּךָ יְשַׁכַּחֲךָ.

גּוֹאֲלִי, הֲסָר כֹּחֲךָ

מִגְּאוֹל? וְאֵיךְ נִכְחֲךָ

אֶגְוְעָה וּבִי רוּחֲךָ / נָשְׁבָה?

מַה לְּךָ וְלִי, שׁוֹאֲלִי?

אַהֲבַת אֱלֹהַי בְּלִי

מוּם, וְכָל כְּאֵב כָּל חֳלִי

הוּא לְצַוְּרוֹנִי חֲלִי –

מַה יָּפִית וְנָעַמְתְּ לִי, / אַהֲבָה!

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

לפני הקונגרס

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

(לשאלת היום)

צירי עמנו נכונים להתאסף בקרוב בבאזיל לסדר את עניני הציוניות, והעם בעצמו הוא עתה במצב דור ההפלגה ואיש לא יבין שפת רעהו. על צירי העם עתה החובה לשים קץ לבלבול הדעות, המביא רעה רבה להציוניות.

והקץ הזה יבוא אם יתבררו ויצרפו כל השאלות העומדות על הפרק, אשר על שלש מהן הנני רוצה לגלות בזה את דעתי.

השאלה הראשונה היא שאלת הארץ.

למרות כל חקי ההתפתחות באה פתאום בבקר עבות אחד שאלת אוגאנדה ותבלבל את המוחות. מובן, כי בשעה שהמוחות מבולבלים לא יכבד עוד לסעף ולהרחיב את הבלבול עד אין קץ, ועל כן בעוד לא סרה שאלת אוגאנדה מעל הפרק, כבר הולידה את הטֶריטוֹריאליזם. אבל יפה כח הבן מכח האם להרוס את הציוניות. שאלת אוגאנדה, כדבר מסוים, היתה כמחלה קשה, אשר לא לאורך ימים תדכא את הרוח. מחלה כזו אי-אפשר לה בלי משבר בזמן קצר: לשבט או לחסד. אבל הטריטוֹריאליזם, שהוא בלתי בעל גבול ותכלית במקום, אין לו גבול גם בזמן.על כן רואים אנו, לדאבון לבנו, כי גם אחרי שכמעט בטלה שאלת אוגאנדה מפני ידיעות התרים המומחים, הטריטוריאליזם לא זז ממקומו, וכבלתי מסוים לא במקום ולא בזמן יש בכחו לבלבל את המוחות עד אין קץ.

נחוץ איפוא לשים קץ למצב הזה.

שתי מפלגות ישנן בין הטריטוֹריאליסטים. האחת אומרת: כל ארץ טובה לפנינו וארץ-ישראל בכלל; אם נוכל להשיג את האחרונה – טוב, ואם לאו, נבחר באיזו ארץ שתהיה, אשר יתנו לנו. והשנית, והיא, כמדומה לי, המועטת, אומרת: כל הארצות טובות לנו, מלבד ארץ-ישראל, ארץ הפגרים, ארץ הפראים והחשך.

ההבדל בין שתי המפלגות האלה גלוי וידוע. הראשונה, אם פיה ולבה שוים, צריכה לעת-עתה לעבוד עבודתה בעד ארץ-ישראל עד שיציעו לפניה ארץ חדשה ועד שתמצא אותה טובה לעמנו. ומתוך שאנו בטוחים, שהדמיון הזה לא יבוא לעולם לכלל מעשה, יכולים אנו לעבוד עמה יחדיו לציון, ובלי-ספק תבין סוף-סוף שהיא רואָה חלומות בעולם שלא נברא ותשוב לעבוד שכם אחד עם כל נאמני ציון בלבב שלם.

לא כן המפלגה השנית, האומרת גלוי: אין לנו חלק בציון, היא לא תוכל לעבוד עמנו אפילו שעה אחת, ולא עוד אלא שתהיה תמיד למכשול לנו בעבודתנו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.