נַפְשִׁי לְשָׁלוֹם אוֹתְךָ פֹקֶדֶת

עַל שַׁעֲרֵי אַהְבָתְךָ שֹׁקֶדֶת

מִי יִתְּנָהּ פָּגְעָה בְךָ אַחַר נְדוֹד

לֹא דָאֲגָה אֶל עָם וְלֹא מוֹלֶדֶת

תּוֹדֶה עֲלֵי עָוֹן אֲשֶׁר לֹא עָוְתָה

לָךְ פֶּן תְּדִינֶה ָ בְּדִין מוֹרֶדֶת

וָאוֹמְרָה מִקְרֶה וְעֵת לֶאְהֹב וְעֵת

לִשְׂנֹא וְעֵת לָמוּת וְעֵת לָלֶדֶת

פָּשְׁטָה עֲלֵי נֶגֶב שְׁלוֹמֵי אַהֲבָה

וַתִּשְׁבְּ הָעֹלָה וְהַיֹּרֶדֶת

כִּי לַעֲגָךְ עַל פִּי שְׁלוּחָךְ שָׁמְעָה

וּבְדַבְּרוֹ וַתַּעֲמֹד מַרְעֶדֶת

אַל תַּאֲמֵן עַד שֶׁתְּנַסֶּה וַחֲזֵה

כַּמָּה נְקַלָּה נִמְצְאָה נִכְבֶּדֶת

הִנֵּה תְּשׁוּבָתִי אֲשֶׁר אָבְדָה תְמוֹל

חָזְרָה וּבָרוּךְ מַחֲזִיר אֹבֶדֶת

עַל כַּף זְכוּת פָּקְדָה יְדִידֶיךָ וְאַל

תִּהְיֶה אֱמוּנָה מִמְּךָ נִפְקֶדֶת

כִּי הָאֱמוּנָה הָיְתָה אֹמַנְתְּךָ

גַּם הָאֱמֶת הָיְתָה לְךָ יֹלֶדֶת

וּבְעֵת יְלָדַתְךָ יְהוּדָה גּוּר אֲרִי

קָרְאָה שְׁמָךְ וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת.

תשובה לשיר תוכחה על שחדל מלכתוב אליו.