מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
כצנלסון, ב'. (אין תאריך). אל הרצל. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-06-24. http://bybe.benyehuda.org/read/1851
MLA:
כצנלסון, ברל. "אל הרצל". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-06-24. <http://bybe.benyehuda.org/read/1851>
ASA:
כצנלסון, ברל. אין תאריך. "אל הרצל". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-06-24. (http://bybe.benyehuda.org/read/1851)

אל הרצל

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אל הרצל [1] / ברל כצנלסון

בּיוֹם זה יזכּירוּ בּכל תפוּצוֹת ישׂראל את שמוֹ, בּכל מקוֹם אשר פּוֹעם לב יהוּדי חי. וטוֹב שיוֹם זה, אשר רבּים מאִתנוּ זוֹכרים את אימתוֹ, את יַתמוּתוֹ המַחרידה, היה ליוֹם עם. יש צוֹרך לבוֹא מחָדש, מפּעם לפעם, בּמגע אישי אתוֹ, להידַבּק בּוֹ. קלַסתר פּניו משַוה לנוּ כּנפים, דמוּתוֹ – טָהרה.

אוּלם יש צוֹרך לא רק בּמגע נפשי עם אישיוּתוֹ, עם קסמיו, בּפתיחת הלב לקראת הגאוֹן וההוֹד הקוֹרנים מאישיוּתוֹ. יש צוֹרך להזכּיר ולשוּב וּלהזכּיר את יעוּדיו, את היעוּדים הנמצאים מפּעם לפעם בּסכּנת ההיטַשטשוּת. יש צוֹרך להזכּיר שוּב וּלהרים על נס את הציוֹנוּת המדינית, המדינית בּתכנה – לאו דוקא דיפּלוֹמַטית בּקליפּתה, בּגילוּייה וּבתכסיסיה – את הציוֹנוּת אשר כּוֹחה בּקוֹממיוּתה, בּהתגַלוּתה בּמלוֹאה, אשר אינה מסתלקת מן הקטנוֹת אבל אינה מסתפּקת בּהן, את הציוֹנוּת, אשר אינה זוֹנחת לרגע את מטרתה: להעביר את המוֹני ישׂראל לארצם וּלחַדש עלינוּ מעשׂי יציאת מצרים.

בּניגוּד לציוֹנוּת המתיַמרת להיוֹת ״מדינית״ בּימינוּ, זוֹ המדיניוּת הדֶקוֹרַטיבית, הרוֹאה את עוֹלמה בּתנוּפת-יד מדינית, בּטוֹן, בּגֶ׳סטים וּבמַנירוֹת, וּמחוּסרת כּל חוּש ליצירה המדינית בּחיי יוֹם יוֹם, ליצירה הישוּבית העממית – יש צוֹרך להחיוֹת את הציוֹנוּת המדינית של הרצל, אשר התישבוּת המוֹנים עוֹבדים ויצירת המכשירים להתישבוּת זוֹ היתה בּלבּוֹ למן הרגע הראשוֹן אשר ניצנץ בּוֹ המוּשׂג של ״מדינת היהוּדים״ וכל מאמציו וחיפּוּשׂיו על שׂדה האִרגוּן הלאוּמי והיחסים הדיפּלוֹמַטיים היוּ רק אמצעים להתישבוּת זוֹ.

בּניגוּד לציוֹנוּת הכּשרה, ה״לאוּמית״ העל-מַעמדית, כּביכוֹל, המזייפת את כּל תְכָניה המוּסריים והישוּביים של הציוֹנוּת וּמְמִירה אֹותה בּקיוּם של בּוּרסה, בּיצירת חיי-אויר, בּ״ערים״ חסרוֹת-יסוֹד [2]וּבתלישוּת ואַוריריוּת המסַכּנוֹת את כּל אשר נוֹצר עד הֵנה – יש להעמיד לנס את האיש אשר עם הבהוּב ראשוֹן של מחשבתוֹ הציוֹנית, ראה בּיציאה מן הגיטוֹ, הישן והחדש, את יצירת הבּסיס של עבוֹדה להמוֹני ישׂראל, אשר ראה את כּוֹחה ויפיה של ״מדינת היהוּדים״ בּזה שתהא מדינת-העבוֹדה.

וּבניגוּד לציוֹנוּת הענוָה והצנוּעה, המַכניסה את שאיפוֹתינוּ למיטת סדוֹם וּמכַוצת אוֹתן כּדי שיוּכלוּ להתקבּל אליבָּא של כּל הכּוֹפרים בּזכוּתנוּ לחיים ולעבוֹדה, הציוֹנוּת הנכוֹנה גם לחתוֹם על זה שאנוּ לא נהיה לעוֹלם ״רוֹב״ בּארץ, כּדי להניח בּזה את דעתם של פּקידים קוֹלוֹניאַליים ושוֹביניסטים ערביים, ציוֹנוּת זוֹ המוֹדה בּזכוּתנוּ המוּסרית רק בּמידה שהאחרים יוֹדוּ בּה; בּניגוּד לציוֹנוּת זוֹ המאַיימת להחליש את רצוֹננוּ וּלטשטש בּקרבּנוּ את הכּרת זכוּתנוּ המוּסרית על מפעלנוּ, זכוּתנוּ לקיבּוּץ גָלוּיוֹת – יש צוֹרך להגבּיר את זכר אוֹתוֹ האיש, אשר הקיף את הרעיוֹן בּמילוּאוֹ ממש, וּבכוֹח ההיקף הזה והעוֹז הזה הוֹביל אוֹתנוּ שבי אל גאוּלתנוּ, והזרים את הדם בּעוֹרקינוּ וציוה עלינוּ את היצירה החלוּצית בּכל ענפי חיינוּ.

לפני חמש שנים, בּבוֹא סמוּאל לארץ, עוֹד ראה צוֹרך לפנוֹת בּמכתב לאסיפת העם בּכ׳ בּתמוּז בּירוּשלים וּלבָרכה, כּי נזכּה לראוֹת ״בּהגשמת רעיוֹנוֹ של הרצל הנַערץ״. השנה, בּשעת פּתיחת האוּניברסיטה, לא נמצא לנחוּץ להזכּיר את שמוֹ. כּלוּם אין בּזה משוּם עֵדוּת למוּשׂגים השוֹלטים בּימינוּ?

אוּלם צריך כּי שמוֹ יזָכר, שיפַעֵם אוֹתנוּ, יתבּע ויזכּיר את הרעיוֹן אשר קיבּצָנוּ הֵנה, רעיוֹן הגאוּלה השלמה.

כ׳ תמוּז תרפ״ה.


  1. “דבר”, גליוֹן 36, כ’ בּתמוז תרפ“ה, 12.7.1925. דבר היוֹם. ”ילקוּט אחדוּת-העבוֹדה", ב’, עמוּד 154.  ↩

  2. בּ“ערים” חסרוֹת יסוֹד. מכוּוָן לתכניוֹת מנוּפּחוֹת של בּנין ערים, אשר חברוֹת ציוֹניוֹת אחדוֹת העלוּ בּפני הציבּוּריוּת היהוּדית בּארץ וּבחוץ-לארץ, לשם משיכת יהוּדים לרכישת מגרשים בּ“ערים” אלה (כּגוֹן תכנית עיר בּמגדל, ועוֹד).  ↩

ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  2. שאלה (מאמרים ומסות)
  3. חנינה (מאמרים ומסות)
  4. עמדה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

מאמר על ההשגחה

מאת משה מנדלסון (מאמרים ומסות)

מאמר על ההשגחה

משה מנדלסון

תרגם שמואל יוסף פין

אל הקורא

המאמר הזה אשר הננו נותנים בזה לפני הקוראים המשכילים הוא אחד המאמרים הנפלאים אשר יצאו מפי עטו של חכם עמנו רבינו משה מענדעלסאהן בשנת 1784 כשתי שנים לפני מותו קראהו בשם “דיא זאכע גאטטעס אדער דיא רעטטונג דער פארזעהונג” ויצא לאור בפעם הראשונה בשנת 1844 בקבץ ספריו ומאמריו אשר אסף והדפיס חוטר מגזעו הפאפיסור – דאקטאר ג’ ב’ מענדעלסאהן. ולפי השערת החכם ח’ א’ בראנדיס במאמרו “צור איינלייטונג אין מאזעס מענדעלסאנה’ס פהילאזאפישע שריפטען” נכתב המאמר הזה כחלק שני לספרו “דיא מארגענשטונדען”. ולהיות החקירה בענין ההשגחה, וההסכמה שבין הידיעה והבחירה, חקירה יקרה ונכבדה מאד בחכמת הפלסופיא הדתית, והדיעות השונות, שנפלו בזה למיום החלו טובי המעיינים בכל דור ודור בישראל ובעמים לשים לבם ונפשם אליה, נכנסות ובאות בקורות ההשכלה הדתית כעצם מעצמיה; והמאמר הזה לרבינה משה נפלא בעיונו העמוק, בהסברו הפשוט, ובמליצתו הנעימה, אמרנו להעתיקו ללשוננו הקדומה. יקראו אותו נבוני עמנו ויאשרוני. כי אם הרבו חכמי עמנו, מרבינו סעדיה גאון עד אחרוני הפלסופים הדתיים, להעמיק בחקירה זו, לא באו דבריהם בהצעת שיטה שלמה ובסדר למודי מדעי, ומקום הניחו לרבינו משה להתגדר בו להציע את השאלה הנכבדה הזאת לכל סעיפיה במאמרו זה בסדר מדעי נפלא מאד, ומלבד מה שכלל בו מבחר דעות הפלוסופים מחכמי עמנו וחכמי העמים, וביחוד מדברי הפלסוף המפורסם לייבניטץ, אשר הפליא לדרוש בנושא זה בספרו טהעאדיציע, אין מדרשיו בלא חדושי חכמת עצמו, ומיד שכלו ועיונו לו קרנים בספרו זה להאיר עיני הנבונים. ואנחנו מצדנו ראינו כי טוב להעיר באיזה מקומות על המקורים בספרי חכמי ישראל שמהם שאב רבינו משה מקצת דבריו ולהעתיק כמה מהם גם בלשונם.

שמואל יוסף פין.

מאמר על ההשגחה

הַכּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבַטוֹב הָעוֹלָם נָדוֹן,

וְהַכֹּל לְפִי רוֹב הַמַעֲשֶׂה. (אבות ג’ ט’)

§. 1

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.