(פיוט לקריאת התורה (לשמחת תורה)
אַשְׁרֶיךָ הַר הָעֲבָרִים, / עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים,
יַעַן בָּךְ מִבְחַר קְבָרִים – / הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים.
בִּלְבָבִי לַבָּה, וְכַף אַךְ / עַל מוֹת צִיר נֶאֱמָן, אֲשֶׁר לֹא
קָם עוֹד כָּמֹהוּ, וּמַלְאָךְ / נִרְאָה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה לוֹ;
בּוֹעֵר בָּאֵשׁ הַסְּנֶה – אַךְ / לֹא נֶאְכַּל עַצְמוֹ וְחֵילוֹ.
וַיּוֹאֶל עֵינָיו לְהָרִים – / וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים,
הִסְתִּיר פָּנָיו הַיְּקָרִים / מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.
רַבּוּ מוֹפְתָיו, אַךְ בְּאָמְנָה / אֵל חַי עָשָׂמוֹ בְעָצְמָה,
הוּא הוֹרִיד דָּת נֶאֱמָנָה, / דָּת מָלְאָה דַּעַת וְחָכְמָה
קַבֵּל הוֹרֶיךָ – וְאַל נָא / תִּשְׁאַל: אֵיךְ הָיוּ וּבַמָּה
הַנִּפְלָאִים הַזְּכוּרִים – / לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים?
הַדּוֹבְרִים עָלָיו שְׁקָרִים / לֹא הֶאְמִינוּ בֶּאֱלֹהִים.
הוּא הוֹרִיד לוּחוֹת שְׁנָיִם, / וּבְעֵת תָּעִיתִי בְמַעְלִי –
אַרבָּעִים יוֹם פַּעֲמַיִם / לֹא אָכַל לֶחֶם בְּשֶׁלִּי.
אֵיךְ אֹכַל לֶחֶם וּמַיִם / אֶשְׁתֶּה – כִּי נֶאְסַף פְּלִילִי?
בְּחַיָּיו פֵּרַשׁ לִי אֲמָרִים / אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים,
וּבְמוֹתוֹ בֵּרַךְ יְשָׁרִים – / וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.
מַה נִּכְבַּד מִקְרָא וּמִדְרַשׁ / דָּת, הָיְתָה אָמוֹן בְּשָׁחַק;
הוֹרִישָׁהּ עָנָו – וְיָרַשׁ / דּוֹר מִדּוֹר, קָרוֹב – לְמֶרְחָק,
וִיסוֹד הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ / עַל סֵפֶר ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳ חָק –
׳וַיִּקְרָא׳ סוֹד הַסְּפָרִים / ׳וַיְדַבֵּר׳ אִתּוֹ אֱלֹהִים,
דִּבֶּר ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים׳ / וּ׳בְרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳.