מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עם קריאת רחוב בת"א על שם א. שלונסקי

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

1

שלונסקי נפטר, אך כבודו מלא כל הארץ, שמו של שלונסקי מלא כל העולם היהודי ושירתו של שלונסקי מלאָה כל הספרות החדשה. כי הוא כבש בכוחה כיבוש יחיד את העמק והגיא, את המושבות והערים; כי הוא סלל דרכים בשירה העברית, ריתק אליה חוליה מיוחדת, חידש צורות ונגינות, יצק בה רעננות והעמיד לה חסידים, מורים, ותלמידים. ואף-על-פי-כן, שלונסקי הוא איש-תל-אביב. לא זו בלבד שהיה דר ויוצר בתל-אביב שנים רבות, עד יומו האחרון, אלא הוא ביקש למצוא את ייחודה, אף טיפח וריבה ייחוד זה. הוא ריגל את פינותיה, הקים בה את במותיו, בלש את שפת ילדיה ושם מארב למתקוטטים בשוק, כדי לצותת את קללותיהם בעברית. הוא האמין, שסלנג עברי יכול להיווצר קודם כל בתל-אביב. כתב על כך רשימה בשם “מענה לשון בתל-אביב”, ובה ציין, כי “בבתיה, ברחובותיה (של תל-אביב), בכל הצירוף של הקולות והמראות, משהו מתאפיין, מגיע לפרקו. נדמה לי – כך כתב – כי כבר יכול אני להבדיל בין הרעש התל-אביבי והרעש החיפני, או הירושלמי. נדמה לי, שאפילו בין ילדי תל-אביב וילדי חיפה, למשל, אפשר להכיר. עולמות נבדלים, הוויות נבדלות! הילוכם של הללו אחר הוא, רהוט הוא, חצוף יותר, הילוך מתרוצץ, אם אפשר לומר כך (חיפה וירושלים הרריות הן, וקשה שם הריצה!)”

אך הוא עצמו היא מוּפנם, ביחוד בשנים האחרונות. והיה בודק את חדרי-נפשו לאור הרינה והבינה. הוא היה גר ברחוב גורדון, וב“ספר-הסולמות”, שבו הגיעה שירתו לפיסגה, מצוי שיר בשם “גורדון 50”, שהוא אחד השירים המורכבים והמענינים ביותר, שבו גנוז, אולי, סוד חייו ובו ביטא את הרגשת קיצו המתקרב, את ריצת הכד אל המבוע. ובשפת-הסמלים שלו הוא מרמז, כי ברחוב גורדון, אחד הרחובות, שאין בו כל ייחוס מלבד שמו – מתגוררת בבית מספר 50 חוּ–אָ–לוּ, זוֹ איילת-הפרח, שהיא התגשמות היופי, העדינות והשלמות.

ברחוב זה, בבית זה – הגיע לסוד הצמצום, שמאז ברא אלוהים בכוחו את עולמו, גם האדם היוצר נזקק למידה זו. שלונסקי ייחד לעצמו רחוב ובית, ובו חלם ונחל ש"י עולמות.

ויפה עשתה עירית תל-אביב, שקראה רחוב על שמו של שלונסקי, שהוא אחד מבניה המעולים ויקירי הכשרון. צמצום זה, קיפול זה של שמו הגדול ברחוב אחד, בתוך קריה רבתי, שאהב כל כך, איננו רק קיום מנהג יפה, אלא הוא גם לפי קו-תפיסתו ויצירתו.

בשם אגודת-הסופרים העברים בישראל אני מביע קורת-רוח על כך.


  1. דברים בטקס קריאת רחוב על שם אברהם שלונסקי ביום כ“ח בתמוז תשל”ח, 2.8.1978.  ↩

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

"חירות אמריקה ב'"

מאת אברהם שמואל שטיין (מאמרים ומסות)

פורסם ב-“דבר”, 21 בפברואר 1940

לפני שבע שנים יסדו שליחי הסתדרות העובדים בארצות הברית ארגון להתיישבות “חֵרות בּ'”, ובו ששים משפחות כפעילי תנועת העבודה בארץ זו.

הארגון התקשר עם חברת “יָכִין” בחוזה לחמש שנים, לנטיעה ועיבּוד של עשרה דונם פרדס לכל אחד מחבריו. אך המשבר במשק המטעים שהתחיל עוד מלפני שנים והגיע לשיאו במלחמה הנוכחית (מלחמת העולם השניה), ועוד סיבות אחרות, גרמו שגם עם תֹם חמש שנות החוזה לא יכלו חברי הארגון לעלות לארץ ולקבל את הפרדסים לעיבּוד עצמי ולהקים משק חקלאי, ואף בשנה הששית עיבדה חברת “יָכִין” את המשקים. לפני שנה עברו המשקים לרשות המתיישבים, והם מעבְּדים אותם עבודה עצמית.

יחידת השטח במקום מחושבת לעשרים דונם למשפחה, מזה עשרה מטע, ששה אדמה כבדה למספוא, שניים מגרש למשק-בית, ושניים רזרבה. בסך הכול הוקצה על ידי הקרן הקיימת לנקודת התיישבות זו שטח של 1800 דונם.

העבודה במטעי חֵרות שמשה יסוד חשוב בהחיאת עמק חפר משׁמְמָתו. עד היום משמש עודף-העבודה במטע זה מקור-עבודה למשפחות עובדים בסביבה.

חברי חֵרות בּ', עולי אמריקה, שהתיישבו במקום, מעורבים בחיי החברה בסביבה. היחסים ביניהם ובין כפר-ויתקין ויתר יישובי עמק חפר הוגנים וחבריים; מפעלים משותפים ושיתוף-פעולה מלא מתוך הבנה הדדית מקשרים אותם למשפחת עובדים אחת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.