מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אל הליוס

מאת: הומרוס , תרגום: שלמה שפאן (מיוונית עתיקה)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יוונית עתיקה

הִמְנוֹן אֶל הֵלִיּוֹס / הומרוס / שלמה שפאן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

מוּזָה, בַּת זֶוְסְ, קַלִּיאוֹפֵּי, פִּתְחִי נָא בְּשֶׁבַח לְהֵלְיוֹס,

הוּא הַמַּזְהִיר שֶׁיָּלְדָה אֶוְרִיפָאֶסָּה, רַחֲבַת-עַיִן –

בֵּן לְבֶן-גָּיָה וּלְבֶן אוּרָנוֹס הַמְכֻכָּב יְלָדַתּוֹ,

כִּי לְאִשָּׁה הִפֶּרִיוֹן נָשָּׂא אֲחוֹתוֹ הַמְהֻלֶּלֶת,

אֵת אֶוְרִיפָאֶסָּה, לוֹ יַלְדֵי-חֶמֶד יָלְדָה: אֵת סֶלֵנֵי 5

זוֹ הֲדוּרַת הַצַּמּוֹת, אֶת אֵאוֹס זְרוֹעוֹתֶיהָ כַּוֶּרֶד,

אַף אֶת זֶה הֵלִיּוֹס, אֵל אֵין-לֵאוּת הַדּוֹמֶה לִבְנֵי-נֵצַח,

הוּא הַמֵּאִיר לִבְנֵי-מָוְתָה וְגַם לְאֵלֵי הָאַלְמָוֶת

בַּעֲלוֹתוֹ עַל סוּסָיו; אֵימוֹת הוּא מַשְׁקִיף בָּעֵינַיִם

מִקּוֹבָעוֹ, קוֹבַע-פָּז, וְקַרְנַיִם שֶׁל זֹהַר מִמֶּנּוּ 10


עַל רַקּוֹתָיו, חֵן-פָּנָיו רַחֲקֵי-הַיִּפְעָה יַעֲטִירוּ;

עַל בְּשָׂרוֹ מִסָּבִיב יַעֲטֶה שַׂלְמַת-אוֹר דַּקַּת-אֶרֶג

הַמִּתְנוֹפֶפֶת בָּרוּחַ, וּזְכוּר סוּסֵי-עֹז מִתַּחְתֵּיהוּ.

אַךְ בְּעָצְרוֹ בְּרִכְבּוֹ, רֶכֶב עֹל הַזָּהָב, וּבְסוּסֵיהוּ, 15

לָאוֹקְיָנוֹס יְשַׁלְּחֵם כְּמוֹ פֶלֶא בְּנְתִיב הָרָקִיעַ.


שַׁר, שָׂא-בְרָכָה וּבְטוּבְךָ תֵּן עֹשֶׁר מַרְנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ.

שַׁרְתִּי לְךָ הָרִאשׁוֹן, וְעַתָּה לִבְנֵי-אִישׁ אֲשׁוֹרֵרָה,

גֶּזַע אֵלִים לְמֶחְצָה, מַעֲשֵׂימוֹ הַמּוּזוֹת הוֹדִיעוּ.


הומרוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הומרוס (מחבר)
רקע
הומרוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הומרוס

לכל יצירות הומרוס בסוגה שירה

לכל יצירות הומרוס

עוד מיצירותיו של שלמה שפאן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

ארבעה דורות

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)


האב הזקן נתן-נטע בן אלעזר-שמעון-נחמן היה איש דל-בשר וקטן-הקומה וכר קטן כרוך לחזהו, בין בימות החמה בין בימות הגשמים, כמנהג חסידי ברשד; אבל הוא היה נוטה מעט גם לכיתה החסידית הבּרַסלבית ונתפש על כך. ענותן גדול היה ומקומו בבית-התפילה אחורי התנור, מקום האוסף לדלת-העם ולעוברי-אורח בלי-שם. בפניו הירוקים ובמלבושיו הישנים לא היה ניכר שהוא אבי גברת העיר שרה-ריבה-חנה, שלה היה הבית היותר גדול בעיר.

נתן-נטע היה גם דר אצל בתו זו, שהחזיקה אותו בכבוד. אבל זה היה לו רק לינת עראי; כל זמנו ומעשיו נתונים היו לעבודת השם וליראתו יתברך. הוא היה ירא-שמים, למדן ועובד ומדקדק במצוות ושומר תורה בדחילוּ ורחימוּ; אבל כל מעשיו אלה לא היו תוצאה ישרה מתכונתו וממהלך לבו, כי אם היו כמצודה בנויה בו מול האויב הפנימי…

נתן-נטע היה קפדן גדול, אדם אכזרי בטבעו ויסוד נפשו – אֵש אוכלת. בלבו כמו סער נושב תמיד. ביד חזקה היה עוצר ברוחו, שלא להיות רע לבריות ושלא להקניט בני-אדם ושלא לקללם ולחרפם; הוא נלחם תמיד את היצר-הרע שבו, ותהי החימה הכלויה בנפשו כמבקשת לה מפלט בעבודת השם. – נתן-נטע היה מתפלל בסערה ובשטף כאיש העוקר אילנות, ודבר זה אינו ממידת החסידות של ברשד כלל, שדרכה תפילה במנוחה ובקול נמוך ושבור, ומראה ביותר על שייכותו לחסידות הברסלבית. – כשהיה לומד בתלמוד היה לבבו כים נגרש, וכשבא לפלוגתא שבין אבּיי ורבא או בין רבי יוחנן ובין ריש לקיש היה רואה בחוש את החולקים והמריבים יחד והיה נמשך מאחד אל השני. הוא שנא את הקליפות ואת החיצונים והרגיש רגשי-נקמה בהגיעו בתפילת שמונה-עשרה ל“ולמלשינים אַל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו!” והיה סוגר אז את עיניו מרוב פחד ועמל. כל בני-עלמא היו אצלו כרשעים, וכמעט לא יכול לדבּר את איש לשלום. גם בעיניו בעצמו לא ניקה, ובעד כל נדנוד קל היה מקיים בעצמו מצוַת מלקות והיה מקבל עליו נזיפת עצמו…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.