קַר וְאוֹבֵד הוּא הָעַרְעָר

בָּעֲרָבָה הַנִּרְדָּמָה.

אַתָּה אָחִי, בֶּן-יְשִׁימוֹן,

סֵמֶל-נֶצַח שֶׁל הַדְּמָמָה!

הֵן כָּרַתְנוּ בְּרִית שֶׁל אַחְוָה,

וְהַמִּדְבָּר – אָב לִשְׁנֵינוּ;

שְׁנֵינוּ תוֹהִים וְלֹא נֵדַע

מָה אֲנַחְנוּ, מָה חַיֵּינוּ.

יוֹם-עֲרָפֶל אֶחָד אָרֹךְ

תַּחַת כַּנְפוֹת שַׁחַק עָכוּר.

הַגֵּד, אָחִי, אִם יָדָעְתָּ,

מַה בֵּין אֶתְמוֹל וּבֵין מָחָר?

צֵא וְהַבְדֵּל יוֹם מִיָּמִים –

וְהַיָּמִים כָּכָה דוֹמִים!

שְׁמָמָה אַחַת יְלָדָתַם:

אַחִים הֵמָּה, אַחִים תְּאוֹמִים.

לָמָּה תַבִּיט עוֹד לַשַּׁחַק,

מַה-יַּעַנְךָ מַסְוֵה בְּדִילוֹ?

וְהַשֶּׁמֵשׁ מַה-לְּךָ יִתֵּן

וּמַה יוֹסִיף גַּם בְּהִלּוֹ?

כָּל הַמְּאוֹרוֹת לוּ יַגִּיהוּ,

כְּלוּם יָבִיאוּ לְךָ תַּנְחוּמִים?

עוֹלָם כֻּלּוֹ עֵירֹם סְבִיבְךָ –

מִי יְכַסֶּה הַמַּעֲרֻמִּים?

קְפָא, עַרְעָרִי, בְּבֹשְׁתָּךָ

וּבְעֶרְיָתְךָ זֹה הַזְקוּפָה –

עַד שֶׁיִּמַּק שְׂרִיד גִּזְעָךָ

אוֹ מִמְּזָרִים תָּנַח סוּפָה…

תרס"ט