מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תשואות חן חן

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לְאֶבֶן הָרֹאשָׁה, בַּת שִׁיר בְּבַת עַיִן חֲרוּשָׁה,

לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת, מֵהַר אֱלֹהִים מְחֻצֶּבֶת,

שִׁיר בְּנֹפֶת צוּף מְסוּכָה, מִכָּל אֶבֶן יְשָׁרָה לָהּ מְסֻכָה,

רְקִיעַ סִפְרָהּ מְרֻקָּע, וּמִשְּׁחוֹר טוּרָהּ שַׁחַר יְבֻקַּע,

בָּרָה כַּחַמָּה, אֲשֶׁר לָהּ הָרִקְמָה,

פָּנֶיהָ מַאְפֵּלְיָה, וְעֵינֶיהָ שַׁלְהֶבֶתְיָה,

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שְׁלוּחָה, בְּכָל רֹאשׁ בְּשָׂמִים רְקוּחָה,

אֲפָפַתְנִי בַעֲשַׁן בְּשָׂמֶיהָ, וְכִסַּתְנִי בַאֲבַק סַמֶּיהָ,

וָאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּטוּרֵי חֲרֻזֶיהָ, וּבִפְטוּרֵי צִצֶּיהָ,

וְלֹא אָצַלְתִּי מֵעֵינַי, כָּל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ רַעְיוֹנַי,

הִתַּרְתִּי לוּלְאוֹת מַדֶּיהָ, וָאֶרְוֶה דוֹדִים בְּדַדֶּיהָ,

כְּנַף רְנָנִים מְנֹפֶפֶת, וְנִשְׁמַת מֹר עָלַי מְרַחֶפֶת,

וּבַעֲבוּר תְּשׁוּבָה הִבְהִילָה, וָאֹמַר חָלִילָה,

לְאַט לִי בְּלֵבָב תָּמֵהַּ, יָרֵא מֵהָשִׁיב וּמִתְמַהְמֵהַּ,

וְאַף כִּי מַחֲשַׁבְתִּי מִתְעַסֶּקֶת, וּלְכַמָּה דְבָרִים מִתְחַלֶּקֶת,

וְעַל זֶה אַפִּיל תְּחִנָּתִי, לָתֵת בְּכַף זְכוּת מְשׁוּגָתִי,

וֵאלֹהִים יוֹדֵעַ מַה נִּפְלָאָה אַהֲבַת יְדִידִי וּמָה עֲצֻמָה תַאֲוָתִי,

לִרְאוֹת פָּנָיו תַּאֲוָה בְלִבִּי כָאֵשׁ בֹּעֶרֶת, וּבְעַצְמוֹתַי נֶעֱצֶרֶת,

וְגִנַּת דּוֹדָיו אֲצוּלָה, עַל פַּלְגֵי אֲהָבִים שְׁתוּלָה,

לִרְגָעִים בְּדוֹדַי אַשְׁקֶנָּה, לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה,

וְעֵינַי אַפְקִיד עָלֶיהָ, פֶּן יִפָּקֵד עָלֶהָ,

עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם לְהַתְאִים נְפָשׁוֹת נִכְסָפוֹת, וּלְרַפֵּא לְבָבוֹת נְגוּפוֹת,

וְאִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי יְדִידִי, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי,

וְאַל אֶהְיֶה כְאָשֵׁם בְּעֵינָיו כִּי כָתַבְתִּי בְחִפָּזוֹן, וְרַעְיוֹנַי לֹא מָצְאוּ חָזוֹן.

וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶה שְׁלוֹם יְדִידִי וְיַקִּירִי

אָמֵן.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

שכול וכשלון

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

או: ספר ההתלבטות

לפני כמה שנים, בספינה ההולכת מנמל‑סעיד לאלכסנדריה של מצרים, חלה במחלת‑הרוח אדם עלוב ומכוער אחד, שבשיחותיו אתי, חברו לספינה, מקודם לזה, הרבה להטעים את הצורך ביחס טוב לבני‑אדם. האיש היה כבן שלושים ושלוש בחתותו, ופניו, שהיו גם מקודם מתוחים מתיחות תמידית, בלתי‑פוסקת, הביעו מבוכה גמורה. ויהי כאשר הורד, נשאר אחריו בספינה יתום פעוט – צקלון קטן, וממנו נתגלגלו ובאו לידי קונטרסי‑רשימות אחדים שמתוכם נודע לי, כי האיש חלה את חליו זה לא בפעם הראשונה. בעקבות הקונטרסים ההם עמדתי אז, כשבאתי אל היבשה ואל המנוחה, והעליתי על הכתב, בצורה המקובלה והרגילה של סיפור, פרקים אחדים על מעשיו וחיי נפשו של אותו אדם בשנות חייו האחרונות. ואולם סיבות שונות גרמו לכך, שאת הפרקים ההם לא הוצאתי לאור עד היום. בין הפנימיות שבסיבות אלו העיקרית היא אולי, זו, שלבי היסס על שמצד אחד לא השתמשתי בכל החומר ועדיין שיירתי ענינים אחדים הצריכים לגופם ומצד שני לא עיבדתי ולא חיברתי ככל הצורך גם את המעט שהשתמשתי בו ועדיין ריח “מימוּארים” נודף מן הפרקים, ובהרבה מקומות נשמע עדיין אפילו קול של מדבר בעדו בגוף שלישי… איך שיהיה, וכיום הזה, שלמרות כל הפקפוקים בנוגע לצורה, שלא פסקו ולא יפסקו, כמובן, הרני מחליט, סוף‑סוף, להטילו לבין הקוראים – את ה“סיפור” הזה! וכמו שהוא אתי בכתובים מאז: בלי תיקונים! הרי אני דולג בקפיצה אחת גם על היסוס‑לבי בנוגע לדבר אחד, שאינו כבר מגוף הענין, אבל בכל זאת מעורר פקפוק, היינו בנוגע לזמן הוצאתו לאור, זמן שאינו גורם ואינו מתאים כלל לקריאת סיפורים ממין זה. אמנם, כשאני לעצמי, יש שאני, בעל‑הסיפור, משלה את עצמי לחשוב, שאין הדבר נורא כל‑כך, כי בכגון דא אין התחומים שבין “בזמנו” ו“שלא בזמנו” כל‑כך מוגבלים וקבועים: עינויי האדם המסכן, צריך לשער, לעולם יעמדו, ומאַבּדים עצמם לדעת, או יוצאים מן הדעת, על כי לא יכלו נשוא חרפת חייהם הפרטיים הדלים, יקרו גם בזמנים שיותר נהדרים (הן ראה ראינו, שהדאגה הקטנה על חייו הבטלים אצל כל אחד ואחד מאתנו לא פסקה גם בימינו אלה, הימים הגדולים, המהממים). אבל, בכל זאת, גם הפקפוק הזה נשאר פקפוק וצריך עיון.

חלק ראשון

פרק א

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.