מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הכסף

מאת: אברהם גולדפדן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַכֶּסֶף / אברהם גולדפאדן


וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י' י"ט)


אֲנִי הַכֶּסֶף אוֹצַר תּוֹעֶלֶת,

יָדִי רוֹמֵמָה בַּכֹּל מֹשֶׁלֶת.


כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל בִּשְׁמִי אַךְ יִקְרָאוּ,

אוֹתִי יוֹם יוֹם מִמַּטְמוֹנִים יַחְפֹּשׂוּ,

וּלְעֶבְרוֹ אִישׁ אִישׁ יִפְנוּ גַּם תָעוּ,

נָדוּ גַּם נָעוּ, כַּפֵּיהֶם יִפְרֹשׂוּ,

יִצְמְאוּ כֻלָּמוֹ, לֹא צָמֵא לַמָיִם,

כִּי אִם לִצְבּוֹר כֶּסֶף בִּמְלֹא חָפְנָיִם.

אני הכסף…


אֲנִי מֵקִים דַּל נִדְכֶּה, עָנִי גֹוֵע,

בֵּין נְדִיבִים אוֹשִׁיב, אַשְׁפַּתּוֹת חָבָקוּ,

אֲנִי דֶבֶק טוֹב, בֵּין אֹהֵב וָרֵעַ,

גַּם אוֹיְבִים כָּאַחִים עַל פִּי יְדֻבָּקוּ;

וּבַעַל-רִיב וּמָדוֹן אִם פָּנָיו נָפָלוּ,

לִבְרַק אוֹר תְּמוּנָתִי רֶגַע יִצְהָלוּ.

אני הכסף…


בִּי יִלָּבֵב נָבוּב, סָכָל גַם בַּעַר,

נִבְזֶה וּנְעָרִים עָלָיו יִתְלוֹצָצוּ,

פִּתְאֹם – הוּא חָכָם מוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר,

וְרַבִּים כֵּן שְׁלֵמִים קִרְבָתוֹ יֶחְפָּצוּ;

כָּל יָכוֹל, כָּל יֵדַע, כָּל יָבִין – שֹׁמֵעַ,

“לְמִי יִתְּנוּ כָבוֹד?” אַךְ זֹאת בַּל יוֹדֵעַ.

אני הכסף…


הֵן לְפִתְחִי הַכִּילַי רוֹבֵץ כַּכֶּלֶב,

אַךְ “הַב! הַב!” יִקְרָא לֹא יֹאמַר “אֶתֵּנָה”

כָּל טוּב יִמְאַס-לִבּוֹ טָפַשׁ כַּחֵלֶב,

זֶה חַיָּיו – לִצְבּוֹר כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה;

לִרְגָעִים יִנְצְרֵנִי לֹא יֵדַע נַחַת,

לֹא יֹאכֵל, אַךְ יָחוּשׁ, אַף – יָמוּת לַשָּׁחַת.

אני הכסף…


וּבְמוֹת בְּעָלִי – בָּנָיו לֹא יִרְבּוּ בֶכִי,

אֲנִי אָב לִיתוֹמָיו וְלִבָּם שָׂמֵחַ,

חִישׁ אֶמַּח זִכְרוֹנוֹ, דִּמְעָה – מִלֶּחִי,

וָאֶקְרָא: קְחוּ בָנִים, צָפְנַת פַּעְנֵחַ!! –

חִישׁ יִשְׁכְּחוּ אֶבְלָם כִּי אוֹצָר יָרָשׁוּ,

וְתַחַת מַחֲגוֹרַת שַׂק פְּתִיגִיל יִלְבָּשׁוּ.

אני הכסף…


כִּי חָתָן יִתְחַתֵּן, אֲנִי כְסוּת עֵינַיִם,

לַכַּלָּה לֹא חָלַק לָהּ אֵל בַּיֹּפִי,

עֵינָיו בִּי – אָז יֹאמַר לָהּ: בַּת שָׁמַיִם!

כֻּלָּךְ יָפָה, נְעִימָה, אֵין בָּךְ כָּל דֹּפִי –.

פִּי תִשְׁאַל הַנַּעֲרָה, לִי תִתֵּן דֹּדֶיהָ,

בִּי תִקְרָא לַיָּשִׁישׁ בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

אני הכסף…


קוֹל צִלְצְלֵי שָׁמַע לִי, קוֹל עוֹז וָחָיִל,

כִּי לִי גַם הַחֵרְשִׁים יִשְׁמְעוּ יַקְשִׁיבוּ,

וּלְקוֹלִי פִּסֵּחַ יְדַלֵּג כָּאָיִל,

בִּי אִלְמִים יְדַבְּרוּ, אַף פִּיהֶם יַרְחִיבוּ –.

גַּם לִקְפּוֹץ פִּי אוּכַל, לְעַוֵּר עֵינָיִם…!

אֲבָל, הַס! נוֹקַשְׁתִּי בִּדְבַר שְׂפָתָיִם…

אני הכסף…


אֲנִי-גַּלְגַּל וָאוֹפָן לָרֶכֶב הָעֹשֶׁר,

עַל גַּבִּי כַסּוּפָה חִישׁ אֶשָּׂאֶנּוּ;

רִגְעֵי הָעֵת סוּסָיו, רַכָּב – הָאֹשֶׁר,

רְצוֹן-אֵל – רִסְנוֹ, כַּאֲשֶׁר יַחֲפּוֹץ יַטֶּנּוּ,

אֲסוֹבֵב בְּתֵבֵל, כַּדּוּר אֶתְגּוֹלֵלָה

וּבֵית מְלוֹנִי – בֵּית אִישׁ בֵּרֲכוֹ אֵל סֶלָה.

אני הכסף…


וְכִי אָגוּר בְּאָהֳלֵי אִישׁ מַה מֶּנּוּ יִבָּצֶר?

בִּי יַהְפּוֹךְ תַּחְבּוּלוֹת, בֶּצַע בּוֹצֵעַ,

בִּי יִקְנֶה כָּל חֶמְדָה, חֳלִי פָּז וּבָצֶר,

כִּי לִי סְגֻלּוֹת אָרֶץ – וּשְׁמִי מַטְבֵּעַ –!

יַעַן אַדְנֵי עֹשֶׁר עָלַי הָטְבְּעוּ,

וּמִטּוּבִי בְנֵי אִישׁ אַךְ טוֹב יִשְׂבָּעוּ.

אֲנִי הַכֶּסֶף אוֹצַר תּוֹעֶלֶת,

יָדִי רוֹמֵמָה בַּכֹּל מֹשֶׁלֶת.

אברהם גולדפדן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם גולדפדן
רקע
אברהם גולדפדן

יצירותיו הנקראות ביותר של אברהם גולדפדן

  1. "קנו! קנו!" (שירה)
  2. התנצלות המחבר (מאמרים ומסות)
  3. נקדימון בן גוריון (שירה)
  4. חַיֵּי-אָדָם (שירה)

לכל יצירות אברהם גולדפדן בסוגה שירה

לכל יצירות אברהם גולדפדן

יצירה בהפתעה
רקע

יהודה ליב גורדון

מאת ראובן ברינין (זכרונות ויומנים)

א

בחודש טבת שנת תרמ“ט ראיתי בפעם הראשונה את המשורר. ביום השני בבואי לפטרסבורג, עוד טרם הסירותי את אבק-הדרך מעל רגלי, עוד בטרם ראיתי את סגולות “תדמור הצפונית”, שמתי פני ללכת להתוַדע אל היוצר של “קוצו של יוּד”, אשר ידעתיו רק על פי שיריו, שהיו שגורים בפי, ועל פי מכתביו אלי, לרגל עבודתי אז ב”המליץ", והשירים היו כל כך כבירים, והמכתבים היו כל כך נעימים וחביבים!

נערוּת היתה בי אז. ידעתי את הספרים ולא את הסופרים. לראות את חוטמו של איזה סופר מפורסם, לדבר את ראש המשוררים פנים אל פנים, חשבתי לאוֹשר היותר גדול בתבל. עתה, כאשר ראיתי חכמים, סופרים ומשוררים לרוב, עתה אינני ממהר כל כך להתוַדע אל חכמים וסופרים, אשר הנני מכבדם ומוקירם על פי ספריהם, לבל תבוא המציאות ותטפּח על פני דמיונותי ואפּוֹל משמַים ארצָה. כי בדבר זה – טוב הלך-נפש ממראה עיניים.

ערפל עז חִיתֵּל את פני הרחובות והקור שלח את חִציו, אך בי לא נגעו, כי לבי היה מלא חום הרגש; הרגע הגדול הולך וקרב, עוד מעט ואראה ואדבר את ראש משוררינו במראה ולא בחידוֹת. גורדון גר אז באחד הבתים של רחובות “הגדודים”, בקומה הראשונה. משכתי את כּף הפעמון, ושפחה זקנה ומכוערה פתחה לי את הדלת. אנוֹכי, אשר מעון יל"ג נחשב בעינַי כהיכל השירה והיופי, נזדעזעתי לראות על פתחו משרתת לכלוכית כזו. אחר מספר רגעים הייתי בחדר עבודתו של המשורר. הוא הושיט לי ידו הגסה והכבדה ויושיבני על כסא מול פניו. הוא עשה עלי רושם כפקיד הממשלה מתקופת ניקולוס הראשון. שרטוטי פניו היו גסים וקשים, והשחוק לא לבד שלא ריכך אותם, כי עוד הוסיף עליהם דבר מר. עיניו הפיקו רוגז, ומסביב לקצות שפתיו התפתל קו לא נעים, כאלו רק זה מעט התמלטו מפיו המלים הנוראות:

לא אקו לאור, לא אוחיל לחוֹפש;

אשיר יום מר, אשור עבדות נצחת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.