מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
פרישמן, אספ/"ד. (). הטבוע. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-05-25. http://bybe.benyehuda.org/read/196
MLA:
פרישמן, אלכסנדר סרגיביץ' פושקין / דוד. "הטבוע". פרויקט בן-יהודה. . 2018-05-25. <http://bybe.benyehuda.org/read/196>
ASA:
פרישמן, אלכסנדר סרגיביץ' פושקין / דוד. . "הטבוע". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-05-25. (http://bybe.benyehuda.org/read/196)

הטבוע

מאת: אלכסנדר סרגיביץ' פושקין , תרגום: דוד פרישמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הַטָּבוּעַ / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ’ פּוּשְׁקִין / דוד פרישמן


אֶל-סֻכַּת אֲבִיהֶם הַנְּעָרִים חָפָזוּ,

וּבְקוֹל גָּדוֹל וּבְנֶפֶשׁ נִרְעֶשֶׁת:

„אָבִינוּ! אָבִינוּ! לֹא דָגִים נֶאֱחָזוּ,

כִּי פֶגֶר אִישׁ חָלָל הֶעֱלִינוּ בָרֶשֶׁת ”.

– הַס, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, רַק שֶׁקֶר, רַק שֶׁקֶר!

כֹּה יֶהֱמֶה אֲבִיהֶם וּפִיו לֹא יִסָּגֶר:

לְרֹעַ לֵב בָּנִים שׁוֹבָבִים אֵין-חֵקֶר –

רַק מַקְלִי יַגֵּדְכֶם וִידַעְתֶּם מַה-פָּגֶר!

הַשּׁוֹפְטִים הֵן יַעֲלוּ אֵלַי לְחָקְרֵנִי –

מִפְּנֵיהֶם עַד-נֶצַח לֹא יִפְטַר חֵלֵכָה;

אֵין עֵצָה, אֵין תְּבוּנָה – הָאִשָּׁה! חִישׁ תֵּנִי

הַמְּעִיל וְאֶתְעַטֵּף, אֵלֵכָה, אֵלֵכָה…

אֵי נִבְלַת הַפֶּגֶר? – „שָׁם, שָׁם הִיא מוּטֶלֶת! ”

וְאָמְנָם עַל-שְׂפַת מֵי הַנַּחַל בַּפָּרֶץ,

בִּמְקוֹם שָׁם הָרֶשֶׁת בַּמַּיִם טוֹבֶלֶת,

שָׁם נִרְאָה הֶחָלָל בַּחוֹל עַל-הָאָרֶץ.

מַה-נּוֹרָא הַפֶּגֶר לְמַרְאֶה-עֵינַיִם:

גּוּפָתוֹ בָצֵקָה וְעֵינָהּ עֵין-תְּכֵלֶת,

הַהִשְׁלִיךְ אִישׁ אֻמְלָל אֶת-נַפְשׁוֹ לַמַּיִם

בְּאֶפֶס עוֹד תִּקְוָה וּבְאֵין עוֹד תּוֹחֶלֶת?

אִם דַּיָּג בְּחָתְרוֹ הַגַּלִּים בְּלָעוּהוּ,

אוֹ בָּחוּר כִּי-הֵיטִיב אֶת-לִבּוֹ בַיָּיִן?

אִם סוֹחֵר נוֹסֵעַ גַּנָּבִים בָּאוּהוּ,

וְנִזְהֹר לֹא נִזְהַר וַיּוּמַת וָאָיִן?

מָה אִכָּר כִּי-יַחֲקֹר לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה?

הוּא הִבִּיט אֶל-סְבִיבָיו, הוּא הִבִּיט שָׁמַיְמָה…

וַיֹּאַחז וַיִּמְשׁוֹךְ, וְיָדוֹ לֹא תֵלֶא,

וַיִּסְחַב בְּרַגְלוֹ הַפֶּגֶר הַמַּיְמָה,

וּמְקוֹם שֶׁשָּׁם תָּלוּל הַחוֹף, שָׁם הִדִּיחַ

אֶת-גּוּפַת הֶחָלָל בַּמָּשׁוֹט לַשָּׁחַת,

וַיָּשָׁט שָׁם שֵׁנִית הַגּוּף – הֵגִיחַ

וַיֵּרֶד לְבַקֵּשׁ לוֹ קֶבֶר מִתָּחַת.

עוֹד יָשׁוּט הַפֶּגֶר בֵּין גַּלֵּי הַמַּיִם,

עוֹד יָנוּד וּכְגוּפַת אִישׁ חַי מִתְהַפֶּכֶת.

הָאִכָּר יְשַׁלְּחוֹ רַק עוֹד בְּעֵינַיִם,

וְאַחַר הִתְעוֹרֵר וַיִּפֶן לָלֶכֶת.

„גַּם-אַתֶּם הַנְּעָרִים, הֵחָלְצוּ, עֲבֹרוּ!

וּלְאִישׁ אִישׁ בַּבַּיִת צַפִּיחִית אֶתֵּנָה,

רַק דֹּמּוּ וּמַחֲסוֹם לְפִיכֶם שְׁמֹרוּ,

פֶּן מַכּוֹת אֲחַלֵּק כָּהֵנָּה וָהֵנָּה ”.

בַּלַּיְלָה הִתְנַשֵּׂא קוֹל סוּפָה סוֹעֶרֶת,

וּמֵימֵי הַנַּחַל בִּשְׂעָרָה רָעָשׁוּ;

כְּבָר כָּבָה גַם-לַפִּיד הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת

בְּסֻכַּת הָאִכָּר וַעֲרִיפִים נִטָּשׁוּ;

הַיְלָדִים נִרְדָּמִים, הָאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת,

הָאִכָּר סָרוּחַ עַל-גַּב הַכִּירָיִם;

עוֹד הוֹמָה הַסְּעָרָה – אָז אָזְנוֹ קַשֶּׁבֶת

קוֹל דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן וּבְחֹזֶק יָדָיִם.

„מִי אֵפוֹא זֶה דּוֹפֵק? ”– הוֹי, פְּתַח-נָא, אָסְפֵנִי! –

„מִי שָׁמָּה וּמַה-זֶּה הִגִּיעַ עַל-כָּכָה?

מִי אַתָּה, הַנּוֹדֵד, כִּי-לַיְלָה תְעִירֵנִי?

רַק הֵבִיא בְכוֹר-שָׂטָן עַד-הֵנָּה אוֹתָכָה;

אַף-אֵיפֹה אַשְׁכִּיבְךָ, לוּ אֶפְתַּח דְּלָתַיִם?

וְצָרָה סֻכָּתִי כָּרֶפֶת לָעֵדֶר ”.

וּבְעָמָל וּכְבֵדוּת וּבְעַצְלוּת יָדַיִם

הִתְנַעֵר וַיִּפְתַּח אֶת-חַלּוֹן הַחֶדֶר.

עוֹד נֹגַהּ הַלְּבָנָה הֶעָבִים יַחְתֹּמוּ –

אַךְ מַה-זֹּאת, הֵן תְּמוּנָה לְפָנָיו עוֹמֶדֶת:

אִישׁ עָרֹם, מִזְּקָנוֹ הַמַּיִם יִזְרֹמוּ,

וּפְקוּחָה גַם-עֵינוֹ, אַךְ לֹא מִתְנוֹדֶדֶת;

וּכְאֶבֶן נֶאֶלְמוּ אֲבָרָיו כֻּלָּהַם,

וּלְמַטָּה לָאָרֶץ הוּרָדוּ יָדֵיהוּ,

וּבְגוּפוֹ, שֶׁכֻּלּוֹ כְבָר בָּצֵק הַפָּעַם,

נֶאֶחְזוּ סַרְטָנִים בְּמַפְּלֵי בְשָׂרֵיהוּ.

אָז הֵגִיף הָאִכָּר חַלּוֹנוֹ בַכֹּחַ

וַיִּסְגֹּר בְּחָפְזָה, כִּי-הִכִּיר הַפָּגֶר;

וַיִּרְעָד. – רַק יֶחֱרַב לְשַׁד לָךְ וָמֹחַ!

כֵּן יֶהֱמֶה בִרְעָדָה וּפִיו לֹא יִסָּגֶר;

וְנַפְשׁוֹ נָבוֹקָה וְרוּחוֹ נִתָּקָה,

אַף-טִלְטֵל בַּלַּיְלָה עַצְמוֹתָיו הַשָּׂעַר –

וְעַד-בֹּקֶר לֹא חָדְלָה הַיָּד וְדָפָקָה

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

וּבְקֶרֶב הֶהָמוֹן הַשְּׁמוּעָה עוֹבֶרֶת,

וִיסַפְּרוּ: הָאִכָּר הַלָּז הַנָּגוּעַ

יְחַכֶּה כָל-שָׁנָה לִתְקוּפָה חוֹזֶרֶת

אֶל-בֹּא הָאוֹרֵחַ בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ;

מִבֹּקֶר כְּבָר רוּחַ הוֹמִיָּה נוֹאֶקֶת,

בַּלַּיְלָה כְּקֶצֶף יִתְחוֹלֵל הַסָּעַר,

אָז יַד הַטָּבוּעַ בַּלַּיְלָה דוֹפֶקֶת

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר סרגיביץ' פושקין (מחבר)
עוד מיצירותיו של דוד פרישמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

על ר' יהודה הלוי

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(באספת “חובבי שפת עבר” באודיסה, תרע"ג)

בזמן האחרון נתחדשה שאלה חדשה בבית מדרשנו ע"ד הערך שיש לתוכן והצורה ביהדות: על מה עומדת היהדות, על תכניה או על צורותיה? ויש כבר רבים מן הסופרים החדשים, המשתדלים להראות ולהוכיח, שיותר משהיהדות מתבססת על תכנה, היא קיימת בצורותיה. התכנים אינם יכולים להיות חובה ולכן אין ביכולתם לקשר את האישים אל הרעיון הדתי, מה שאין כן הצורות, שאפשר להטילן על הצבור כעין חובה, ויש בידן לאחד את אישי האומה בינם לבין עצמם ובין קונם. מנקודת השקפה זו, יותר משהיהדות דורשת הודאה בתוכן היא דורשת הודאה בצורה.

אמרתי “נתחדשה”, אבל בעיקר הדברים לא נתחדשה כעת כלל. הראשון שנגע בה היה המשורר הגדול ר’ יהודה הלוי. הוא העמיד את היהדות לעומת שאר הדתות ולעומת הפילוסופיה היונית והראה על יתרון הדת העברית בזה, שהיא נותנת ערך חשוב ומכריע לצורותיה, שהן גם קניניה הלאומיים, כמו: הארץ, הלשון, והמצוות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.