מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עַל רֹאשׁ הַרְאֵל

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל רֹאשׁ הַרְאֵל, בִּזְרֹעוֹת דַּלּוּ רוֹם וּפְתוּחוֹת,

מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי יָמִים עֹמֵד דֹּם אִישׁ שָׂב.

בִּשְׂמֹאלוֹ מַטֵּה עֹז וִימִינוֹ תֹּאחֵז לוּחוֹת,

מִפָּנָיו נֹגַהּ הוֹד, לוֹ חֲגוֹר – בָּמֳתֵי עָב.


וּלְרַגְלָיו תֻּכּוּ שְׁנֵי עֲנָקִים גְּבוֹהֵי קוֹמָה,

יִלָּחֲמוּ בוֹ בָּעֹז, אֵלָיו יַעַרְכוּ קְרָב;

בַּקַּרְדֹּם וּבַחֲנִית עֲלוֹת יַעְפִּילוּ רוֹמָה

וּגְזֹל מִזְּרוֹעוֹ אֶת-לוּחוֹתָיו – אַךְ לַשָּׁוְא!


כִּשְׁנֵי עַפְעַפֵּי שַׁחַר עֵינָיו תִּבָּקַעְנָה,

וּבְעַנְוַת צֶדֶק מִגָּבֹהַּ יַבִּיט בָּם –

וּבִרְכֵּי שְׁנֵי עֲנָקִים שַׁחוֹת, אַף תִּכְרַעְנָה –

מֵרוֹמְמוּתוֹ הָס! כָּמֹהוּ עוֹד לֹא קָם!


ז' אדר, תרנ"ג.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הציונות הכאובה

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

רבותי,

כמה זמן נתחבטתי בדעתי: להרצות הרצאתי זו או לחדול? מתחלה סרבתי לחברי, שהציעו לי להרצות, ולאחר שתשמעו דברי תבינו מאליכם למה סרבתי. לא דבר קל הוא לזקן כמוני לחטט בפצעים. אחר-כך נחמתי, ודוקא משום שזקן אני. אמרתי בלבי: אם אני, חייל ציוני זקן, העומד בשורותיה של הציונות זה ארבעים ושבע שנים, משנת תרמ"ו ואילך; אם אני, אחד מזקני הסופרים העברים, זה ארבעים וארבע שנים, ועד עתה לא הניח כמעט ידו מן העבודה הספרותית הציונית, – אם אני לא אומר, מי יאמר? ומראש אני מבקש סליחה מאתכם, שומעי הנכבדים, אם דברי יכאיבוכם. עמכם אני בכאב. –

הציונות חולה מאד, ומחמת חולי כאובה היא מאד.

החולי מה הוא? – לפי הדיאגנוזה שלי: טמטום-הלב. ומכאן – כמה וכמה סימפטומים כאובים.

בשנים האחרונות שמענו לא אחת: "שמור וזכור את פקודיו של השכל הפכח. וראיתם את המציאות כמו שהיא, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי רצונכם, אשר אתם הולכים אחריהם. אין אמת כאמת המציאות ואין מורה-דרך כשכל הפכח ". – ואין אני מתיירא לאמר: זו היא הפילוסופיה הנכאה של הגלות. הגלות היתה והוה תמיד כניעה למציאות הפשוטה והגסה, כניעה עד כדי כך, שהיהודי נעשה מאמין רק בה, במציאותו הפשוטה והגסה בלבד. הפקחות שלא לדחוק את הקץ, שלא לעלות בחומה וכדומה, היא הפכחות היבשה של הגלות, וברוב ימים לבשה גם צורה של מצוה “ראה והבן” – אלו הן מצוותיה היסודיות, השכליות של הגלות. מצוותיה של הכפירה בגלות, של בקשת הגאולה הן אחרות לגמרי: “רצה והאמן!” והללו לא מצוות המוח הן, אלא מצוות הלב, לא בשכל הן תלויות, אלא ברגש; מקורן לא פכחיותו ושכליותו של היהודי היהודיי, אלא תעורת חושיו, השלמים, של היהודי האנושי.

המציאות היתה תמיד נגדנו. המציאות, הייתי אומר, היא לא יהודית, אלא גויית, לא יעקובית אלא עשוית. הציונות לא באה כל עיקרה אלא לשם דבר אחד – לעלות על המציאות ולהכריחה שתעשה פעם אחת מציאות יהודית, יעקובית, ולשם זה נחוצים בעיקר רצון ואמונה, המפכים מתוך לב שלם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.