מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עיקרי התחיה

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

א. העם – עם ישראל הוא עם סגולה; יוצר דת היחוד; מחוקק מוסר הנביאים; נושא תרבות עולם; גדול במסורת ומסירות הנפש; ברצון החיים וכוח הסבל; באור רוחו, בבטחונו בגאולה.

ב. המכורה – המכורה היא ארץ ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, בראשית ט“ו י”ח), היא ארץ החיים, בה ישכן לבטח העם העברי כולו.

ג. העם ומכורתו – את ארץ ישראל כבש ישראל בחרב. בה היה לעם ובה בלבד ישוב לתחיה. לפיכך יש לישראל ורק לו זכות הבעלות על ארץ-ישראל. זכות זו היא מוחלטת: היא לא פקעה ולא תוכל לפקוע לעולם.

ד. היעוד – 1. גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות. 3. תחיית האומה: אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.

ואלה תפקידי הארגון בתור המלחמה והכיבוש:

ה. חינוך – חינוך העם לאהבת החרות וטפוח נאמנות קנאית לקנייניו הנצחיים. השרשת הרעיון כי גורל העם נתון בידיו הוא. חידוש ההכרה “הסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמים” (ויקרא רבה, ל"ה, ח')

ו. אחדות – איחוד העם כולו סביב דגלה של תנועת החרות העברית. שימוש בגאוניותם, מעמדם מאודם של יחידים – וכיוון מרצם, מסירותם ולהטם של ההמונים למלחמת השחרור.

ז. בריתות – כריתת בריתות עם כל המעוניינים במלחמת הארגון המוכנים לסייע לו במישרים.

ח. כח – חשול הכוח הלוחם והאדרתו במכורה ובתפוצות, במחתרת ובקסרקטין, להיותו צבא-גאולה עברי על דגלו, נשקו ומפקדיו.

ט. מלחמה – מלחמת תמיד בכל העומדים לשטן לקיום היעוד.

י. כיבוש – כיבוש המכורה מידי זרים לאחוזת עולם.

ואלה תפקידי התנועה בתור האדנות והגאולה:

יא. אדנות – חידוש האדנות העברית על הארץ הגאולה.

יב. משטר הצדק – הקמת משטר חברותי ברוח מוסר ישראל והצדק הנבואי, במשטר זה לא יהיה רעב ומובטל. בו יחיו חיי אחוה, כבוד ורעות כל בני האומה באשר הם בניה, אות ומופת לגויים.

יג. החיאת השממות – בניין החרבות והחיאת השממות לעליית המיליונים, פרייתם ורבייתם.

יד. משפט הזרים – פתרון בעיית הזרים על ידי חילופי האוכלוסים.

טו. קבוץ גלויות – קבוץ גלויות שלם במלכות ישראל.

טז. שלטון – האדרת העם העברי להיותו גורם צבאי, מדיני תרבותי וכלכלי ראשון במעלה במזרח ובחופי הים התיכון.

יז. תחייה – החיאת הלשון העברית בפי כל העם, חידוש עצמותו ההיסטורית והרוחנית של ישראל. צרוף האופי הלאומי בכור התחיה.

יח. הבית – בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.

  • עיקרי התחיה חוברו ע“י והיוו היסוד לאידיאולוגיה של לח”י פורסמו בגליון השני של “במחתרת”, בטאונה של לח"י.
אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

עיר של חיים

מאת אלחנן ליב לוינסקי (זכרונות ויומנים)

פעם בפעם מדי אבוא לאודיסא ואעבור ברחוב “לאנז’ירון” סביב לבית N.

אנחה חרישית תתפרץ מקרב לבבי. אם אולי תדמו, כי המקום הזה יזכיר לי “דרמה” מחיי אני – תשנו. אנכי מעודי לא דרתי בבית הזה וברחוב הזה, גם קרובי ומיודעי לא דרו פה, ובכלל אין לי כל שייכות עם הרחוב והבית אשר זכרתי; ובכל זאת מדי אעבור סביבו אנחה חרישית תתפרץ מקרב לבבי.

מדוע? ולמה? –

אודה ולא אבוש, כי ירא אנכי להגיד קבל עם; פן אהיה לשחוק בעיני הקוראים.

אבל…

לפני איזה שנים היה בבית הזה, בהחדרים הסמוכים ונראים לרחוב, בית מקרא. בעד חמשה קופ' יכולים הייתם לקרא מן השעה התשיעית בבקר עד העשירית בערב מכ"ע שונים ומאספים בכל השפות החיות וגם בשפת עבר: וכעת פה “בית מרזח” “בית משתה ומחול”, גם עתה בעד איזה “מטבעות” תוכלו לבלות פה עתותיכם מעלות השחר עד חצות הלילה ועד הנץ החמה… אבל מה רב ההבדל!

וגם זאת, כי אז היה הבית ריק, מעטים היו מבקריו, וכעת הוא תמיד מלא וגדוש, הדלת תסוב על צירה תמיד, כי רבו הנכנסים והיוצאים.

“תמורה” כזו תתן לנו מושג נאמן מחיי עיר ועיר, כמה צעדו לפנים אנשי העיר בדרך החיים. לא אדע דעתכם, קוראים נכבדים, בענין הזה, אבל עלי יפעל “מחזה כזה” פעולה עזה, ומחשבות שונות תעלינה על לבבי…

בבואי לפני כמה שנים בפעם הראשונה לאודיסא – ומודע ומכיר אין לי אז בעיר – סרתי לבית הזה, ושם ישבתי שעות מספר ביום ובלילה וקראתי מכ"ע ומאספים.

אודיסא אמנם היא עיר “חיה”; רבה בה התנועה, אבל הגר הבא לאודיסא לרגלי מסחרו, או לבקש עבודה, ומכירים לו אין, את בתי התיאטראות, קרקסאות ובתי המשתאות למיניהם לא יבקר, ברחובות ובגנים לא יטייל ואת שונים לא יתערב– לו תארך השעה מאד מאד. הן אמנם יש “בית מקרא” בעיר, אבל מלבד כי חסרה שמה “המחלקה העברית”, וספר “בכתב אשורי” לא יראה ולא ימצא בכל הבית הגדול הזה– לבד זאת הנה “ריח שוטרים” נודף מהבית הזה, כמו מכל יתר הבתים כאלה; מדקדקים מאד עמך בצאתך, בבואך, בשבתך ובקומך; מה שאין כן “בבית מקרא” פרטי. שם אם שלמתי חמשה קופ' הנה לפני יותר מחמשים מכ"ע ומאספים, ודיו ועט ושולחן. עמוד, שב, קרא, כתוב, כאשר תבין וכאשר עם לבבך, ואין מוחה בידך ואין מי יאמר לך: מה תעשה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.